< מִשְׁלֵי 26 >
כשלג בקיץ וכמטר בקציר כן לא נאוה לכסיל כבוד׃ | 1 |
Like snow - in the summer and like rain at the harvest so not [is] suitable for a fool honor.
כצפור לנוד כדרור לעוף כן קללת חנם לא תבא׃ | 2 |
Like bird for fluttering like swallow for flying so a curse without cause (to him *Q(K)*) it will come.
שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים׃ | 3 |
A whip for horse a bridle for a donkey and a rod for [the] back of fools.
אל תען כסיל כאולתו פן תשוה לו גם אתה׃ | 4 |
May not you answer a fool according to foolishness his lest you should become like him also you.
ענה כסיל כאולתו פן יהיה חכם בעיניו׃ | 5 |
Answer a fool according to foolishness his lest he should be wise in own eyes his.
מקצה רגלים חמס שתה שלח דברים ביד כסיל׃ | 6 |
[one who] cuts off Feet violence [one who] drinks [one who] sends words by [the] hand of a fool.
דליו שקים מפסח ומשל בפי כסילים׃ | 7 |
They hang down legs from a lame [person] and a proverb in [the] mouth of fools.
כצרור אבן במרגמה כן נותן לכסיל כבוד׃ | 8 |
As ties a stone in a sling so [one who] gives to a fool honor.
חוח עלה ביד שכור ומשל בפי כסילים׃ | 9 |
Thorn[s] it goes up in [the] hand of a drunkard and a proverb in [the] mouth of fools.
רב מחולל כל ושכר כסיל ושכר עברים׃ | 10 |
An archer [who] wounds everyone and [one who] hires a fool and [one who] hires [those who] pass by.
ככלב שב על קאו כסיל שונה באולתו׃ | 11 |
Like a dog [which] returns to own vomit its a fool [who] repeats foolishness his.
ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו׃ | 12 |
You see a person wise in own eyes his hope [belongs] to a fool more than him.
אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות׃ | 13 |
He says a sluggard a lion [is] in the road a lion [is] between the open places.
הדלת תסוב על צירה ועצל על מטתו׃ | 14 |
The door it turns on hinge[s] its and a sluggard on bed his.
טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל פיו׃ | 15 |
He hides a sluggard hand his in the dish he is weary to bring back it to mouth his.
חכם עצל בעיניו משבעה משיבי טעם׃ | 16 |
[is] wise A sluggard in own eyes his more than seven [people] [who] bring back discernment.
מחזיק באזני כלב עבר מתעבר על ריב לא לו׃ | 17 |
[one who] takes hold On [the] ears of a dog a passer by [who] becomes angry on a dispute [which] not [belongs] to him.
כמתלהלה הירה זקים חצים ומות׃ | 18 |
Like a madman who throws burning arrows arrows and death.
כן איש רמה את רעהו ואמר הלא משחק אני׃ | 19 |
So a person [who] he deceives neighbor his and he says ¿ not jesting [was] I.
באפס עצים תכבה אש ובאין נרגן ישתק מדון׃ | 20 |
With not wood it is extinguished a fire and with not a slanderer it becomes quiet strife.
פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים לחרחר ריב׃ | 21 |
Charcoal to burning coals and wood to fire and a person of (contentions *Q(K)*) to kindling strife.
דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי בטן׃ | 22 |
[the] words of A slanderer [are] like delicacies and they they go down [the] chambers of [the] belly.
כסף סיגים מצפה על חרש שפתים דלקים ולב רע׃ | 23 |
Silver of dross overlaid on earthenware lips burning and a heart of evil.
בשפתו ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה׃ | 24 |
(With lips his *Q(K)*) he disguises himself [one who] hates and in inner being his he puts deceit.
כי יחנן קולו אל תאמן בו כי שבע תועבות בלבו׃ | 25 |
If he will make favorable voice his may not you trust in him for seven abominations [are] in heart his.
תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל׃ | 26 |
It covers itself hatred with deception it will be revealed wickedness his in [the] assembly.
כרה שחת בה יפל וגלל אבן אליו תשוב׃ | 27 |
[one who] digs A pit in it he will fall and [one who] rolls a stone to him it will return.
לשון שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה׃ | 28 |
A tongue of falsehood it hates crushed [people] its and a mouth flattering it makes stumbling.