< מִשְׁלֵי 26 >
כשלג בקיץ וכמטר בקציר כן לא נאוה לכסיל כבוד׃ | 1 |
Like snow in summer and rain at harvest, honor does not befit a fool.
כצפור לנוד כדרור לעוף כן קללת חנם לא תבא׃ | 2 |
Like a fluttering sparrow or darting swallow, an undeserved curse does not come to rest.
שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים׃ | 3 |
A whip for the horse, a bridle for the donkey, and a rod for the backs of fools!
אל תען כסיל כאולתו פן תשוה לו גם אתה׃ | 4 |
Do not answer a fool according to his folly, or you yourself will be like him.
ענה כסיל כאולתו פן יהיה חכם בעיניו׃ | 5 |
Answer a fool according to his folly, lest he become wise in his own eyes.
מקצה רגלים חמס שתה שלח דברים ביד כסיל׃ | 6 |
Like cutting off one’s own feet or drinking violence is the sending of a message by the hand of a fool.
דליו שקים מפסח ומשל בפי כסילים׃ | 7 |
Like lame legs hanging limp is a proverb in the mouth of a fool.
כצרור אבן במרגמה כן נותן לכסיל כבוד׃ | 8 |
Like binding a stone into a sling is the giving of honor to a fool.
חוח עלה ביד שכור ומשל בפי כסילים׃ | 9 |
Like a thorn that falls into the hand of a drunkard is a proverb in the mouth of a fool.
רב מחולל כל ושכר כסיל ושכר עברים׃ | 10 |
Like an archer who wounds at random is he who hires a fool or passerby.
ככלב שב על קאו כסיל שונה באולתו׃ | 11 |
As a dog returns to its vomit, so a fool repeats his folly.
ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו׃ | 12 |
Do you see a man who is wise in his own eyes? There is more hope for a fool than for him.
אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות׃ | 13 |
The slacker says, “A lion is in the road! A fierce lion roams the public square!”
הדלת תסוב על צירה ועצל על מטתו׃ | 14 |
As a door turns on its hinges, so the slacker turns on his bed.
טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל פיו׃ | 15 |
The slacker buries his hand in the dish; it wearies him to bring it back to his mouth.
חכם עצל בעיניו משבעה משיבי טעם׃ | 16 |
The slacker is wiser in his own eyes than seven men who answer discreetly.
מחזיק באזני כלב עבר מתעבר על ריב לא לו׃ | 17 |
Like one who grabs a dog by the ears is a passerby who meddles in a quarrel not his own.
כמתלהלה הירה זקים חצים ומות׃ | 18 |
Like a madman shooting firebrands and deadly arrows,
כן איש רמה את רעהו ואמר הלא משחק אני׃ | 19 |
so is the man who deceives his neighbor and says, “I was only joking!”
באפס עצים תכבה אש ובאין נרגן ישתק מדון׃ | 20 |
Without wood, a fire goes out; without gossip, a conflict ceases.
פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים לחרחר ריב׃ | 21 |
Like charcoal for embers and wood for fire, so is a quarrelsome man for kindling strife.
דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי בטן׃ | 22 |
The words of a gossip are like choice morsels that go down into the inmost being.
כסף סיגים מצפה על חרש שפתים דלקים ולב רע׃ | 23 |
Like glaze covering an earthen vessel are burning lips and a wicked heart.
בשפתו ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה׃ | 24 |
A hateful man disguises himself with his speech, but he lays up deceit in his heart.
כי יחנן קולו אל תאמן בו כי שבע תועבות בלבו׃ | 25 |
When he speaks graciously, do not believe him, for seven abominations fill his heart.
תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל׃ | 26 |
Though his hatred is concealed by deception, his wickedness will be exposed in the assembly.
כרה שחת בה יפל וגלל אבן אליו תשוב׃ | 27 |
He who digs a pit will fall into it, and he who rolls a stone will have it roll back on him.
לשון שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה׃ | 28 |
A lying tongue hates those it crushes, and a flattering mouth causes ruin.