מִשְׁלֵי 26

1 כשלג בקיץ וכמטר בקציר כן לא נאוה לכסיל כבוד׃

Jako sníh v létě, a jako déšť ve žni, tak nepřipadá na blázna čest.

2 כצפור לנוד כדרור לעוף כן קללת חנם לא תבא׃

Jako vrabec přenáší se, a vlaštovice létá, tak zlořečení bez příčiny nedojde.

3 שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים׃

Bič na koně, uzda na osla, a kyj na hřbet blázna.

4 אל תען כסיל כאולתו פן תשוה לו גם אתה׃

Neodpovídej bláznu podlé bláznovství jeho, abys i ty jemu nebyl podobný.

5 ענה כסיל כאולתו פן יהיה חכם בעיניו׃

Odpověz bláznu podlé bláznovství jeho, aby sám u sebe nebyl moudrý.

6 מקצה רגלים חמס שתה שלח דברים ביד כסיל׃

Jako by nohy osekal, bezpráví se dopouští ten, kdož svěřuje poselství bláznu.

7 דליו שקים מפסח ומשל בפי כסילים׃

Jakož nejednostejní jsou hnátové kulhavého, tak řeč v ústech bláznů.

8 כצרור אבן במרגמה כן נותן לכסיל כבוד׃

Jako vložiti kámen do praku, tak jest, když kdo ctí blázna.

9 חוח עלה ביד שכור ומשל בפי כסילים׃

Trn, kterýž se dostává do rukou opilého, jest přísloví v ústech bláznů.

10 רב מחולל כל ושכר כסיל ושכר עברים׃

Veliký pán stvořil všecko, a dává odplatu bláznu, i odměnu přestupníkům.

11 ככלב שב על קאו כסיל שונה באולתו׃

Jakož pes navracuje se k vývratku svému, tak blázen opětuje bláznovství své.

12 ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו׃

Spatřil-li bys člověka, an jest moudrý sám u sebe, naděje o bláznu lepší jest než o takovém.

13 אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות׃

Říká lenoch: Lev lítý jest na cestě, lev jest v ulici.

14 הדלת תסוב על צירה ועצל על מטתו׃

Dvéře se obracejí na stežejích svých, a lenoch na lůži svém.

15 טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל פיו׃

Schovává lenivý ruku svou za ňadra; těžko mu vztáhnouti ji k ústům svým.

16 חכם עצל בעיניו משבעה משיבי טעם׃

Moudřejší jest lenivý u sebe sám, nežli sedm odpovídajících s soudem.

17 מחזיק באזני כלב עבר מתעבר על ריב לא לו׃

Psa za uši lapá, kdož odcházeje, hněvá se ne v své při.

18 כמתלהלה הירה זקים חצים ומות׃

Jako nesmyslný vypouští jiskry a šípy smrtelné,

19 כן איש רמה את רעהו ואמר הלא משחק אני׃

Tak jest každý, kdož oklamává bližního, a říká: Zdaž jsem nežertoval?

20 באפס עצים תכבה אש ובאין נרגן ישתק מדון׃

Když není drev, hasne oheň; tak když nebude klevetníka, utichne svár.

21 פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים לחרחר ריב׃

Uhel mrtvý k roznícení, a drva k ohni, tak člověk svárlivý k roznícení svady.

22 דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי בטן׃

Slova utrhače jako ubitých, ale však sstupují do vnitřností života.

23 כסף סיגים מצפה על חרש שפתים דלקים ולב רע׃

Stříbrná trůska roztažená po střepě jsou rtové protivní a srdce zlé.

24 בשפתו ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה׃

Rty svými za jiného se staví ten, jenž nenávidí, ale u vnitřnosti své skládá lest.

25 כי יחנן קולו אל תאמן בו כי שבע תועבות בלבו׃

Když se ochotný ukáže řečí svou, nevěř mu; nebo sedmera ohavnost jest v srdci jeho.

26 תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל׃

Přikrývána bývá nenávist chytře, ale zlost její zjevena bývá v shromáždění.

27 כרה שחת בה יפל וגלל אבן אליו תשוב׃

Kdo jámu kopá, do ní upadá, a kdo valí kámen, na něj se obrací.

28 לשון שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה׃

Èlověk jazyka ošemetného v nenávisti má ponížené, a ústy úlisnými způsobuje pád.