מִשְׁלֵי 25

1 גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה׃

Hae quoque parabolae Salomonis, quas transtulerunt viri Ezechiae regis Iuda.

2 כבד אלהים הסתר דבר וכבד מלכים חקר דבר׃

Gloria Dei est celare verbum, et gloria regum investigare sermonem.

3 שמים לרום וארץ לעמק ולב מלכים אין חקר׃

Caelum sursum, et terra deorsum, et cor regum inscrutabile.

4 הגו סיגים מכסף ויצא לצרף כלי׃

Aufer rubiginem de argento, et egredietur vas purissimum:

5 הגו רשע לפני מלך ויכון בצדק כסאו׃

Aufer impietatem de vultu regis, et firmabitur iustitia thronus eius.

6 אל תתהדר לפני מלך ובמקום גדלים אל תעמד׃

Ne gloriosus appareas coram rege, et in loco magnorum ne steteris.

7 כי טוב אמר לך עלה הנה מהשפילך לפני נדיב אשר ראו עיניך׃

Melius est enim ut dicatur tibi: Ascende huc; quam ut humilieris coram principe.

8 אל תצא לרב מהר פן מה תעשה באחריתה בהכלים אתך רעך׃

Quae viderunt oculi tui, ne proferas in iurgio cito: ne postea emendare non possis, cum dehonestaveris amicum tuum.

9 ריבך ריב את רעך וסוד אחר אל תגל׃

Causam tuam tracta cum amico tuo, et secretum extraneo ne reveles:

10 פן יחסדך שמע ודבתך לא תשוב׃

ne forte insultet tibi cum audierit, et exprobrare non cesset. Gratia et amicitia liberant: quas tibi serva, ne exprobrabilis fias.

11 תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבר על אפניו׃

Mala aurea in lectis argenteis, qui loquitur verbum in tempore suo.

12 נזם זהב וחלי כתם מוכיח חכם על אזן שמעת׃

Inauris aurea, et margaritum fulgens, qui arguit sapientem, et aurem obedientem.

13 כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשלחיו ונפש אדניו ישיב׃

Sicut frigus nivis in die messis, ita legatus fidelis ei, qui misit eum, animam ipsius requiescere facit.

14 נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר׃

Nubes, et ventus, et pluviae non sequentes, vir gloriosus, et promissa non complens.

15 בארך אפים יפתה קצין ולשון רכה תשבר גרם׃

Patientia lenietur princeps, et lingua mollis confringet duritiam.

16 דבש מצאת אכל דיך פן תשבענו והקאתו׃

Mel invenisti, comede quod sufficit tibi, ne forte satiatus evomas illud.

17 הקר רגלך מבית רעך פן ישבעך ושנאך׃

Subtrahe pedem tuum de domo proximi tui, nequando satiatus oderit te.

18 מפיץ וחרב וחץ שנון איש ענה ברעהו עד שקר׃

Iaculum, et gladius, et sagitta acuta, homo qui loquitur contra proximum suum falsum testimonium.

19 שן רעה ורגל מועדת מבטח בוגד ביום צרה׃

Dens putridus, et pes lassus, qui sperat super infideli in die angustiae,

20 מעדה בגד ביום קרה חמץ על נתר ושר בשרים על לב רע׃

et amittit pallium in die frigoris. Acetum in nitro, qui cantat carmina cordi pessimo. Sicut tinea vestimento, et vermis ligno: ita tristitia viri nocet cordi.

21 אם רעב שנאך האכלהו לחם ואם צמא השקהו מים׃

Si esurierit inimicus tuus, ciba illum: si sitierit, da ei aquam bibere:

22 כי גחלים אתה חתה על ראשו ויהוה ישלם לך׃

prunas enim congregabis super caput eius, et Dominus reddet tibi.

23 רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר׃

Ventus aquilo dissipat pluvias, et facies tristis linguam detrahentem.

24 טוב שבת על פנת גג מאשת מדונים ובית חבר׃

25 מים קרים על נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק׃

Aqua frigida animae sitienti, et nuncius bonus de terra longinqua.

26 מעין נרפש ומקור משחת צדיק מט לפני רשע׃

Fons turbatus pede, et vena corrupta, iustus cadens coram impio.

27 אכל דבש הרבות לא טוב וחקר כבדם כבוד׃

Sicut qui mel multum comedit, non est ei bonum: sic qui scrutator est maiestatis, opprimetur a gloria.

28 עיר פרוצה אין חומה איש אשר אין מעצר לרוחו׃

Sicut urbs patens et absque murorum ambitu, ita vir, qui non potest in loquendo cohibere spiritum suum.