מִשְׁלֵי 25
| גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה׃ | 1 |
Hæ quoque parabolæ Salomonis, quas transtulerunt viri Ezechiæ regis Juda.
| כבד אלהים הסתר דבר וכבד מלכים חקר דבר׃ | 2 |
[Gloria Dei est celare verbum, et gloria regum investigare sermonem.
| שמים לרום וארץ לעמק ולב מלכים אין חקר׃ | 3 |
Cælum sursum, et terra deorsum, et cor regum inscrutabile.
| הגו סיגים מכסף ויצא לצרף כלי׃ | 4 |
Aufer rubiginem de argento, et egredietur vas purissimum.
| הגו רשע לפני מלך ויכון בצדק כסאו׃ | 5 |
Aufer impietatem de vultu regis, et firmabitur justitia thronus ejus.
| אל תתהדר לפני מלך ובמקום גדלים אל תעמד׃ | 6 |
Ne gloriosus appareas coram rege, et in loco magnorum ne steteris.
| כי טוב אמר לך עלה הנה מהשפילך לפני נדיב אשר ראו עיניך׃ | 7 |
Melius est enim ut dicatur tibi: Ascende huc, quam ut humilieris coram principe.]
| אל תצא לרב מהר פן מה תעשה באחריתה בהכלים אתך רעך׃ | 8 |
[Quæ viderunt oculi tui ne proferas in jurgio cito, ne postea emendare non possis, cum dehonestaveris amicum tuum.
| ריבך ריב את רעך וסוד אחר אל תגל׃ | 9 |
Causam tuam tracta cum amico tuo, et secretum extraneo ne reveles:
| פן יחסדך שמע ודבתך לא תשוב׃ | 10 |
ne forte insultet tibi cum audierit, et exprobrare non cesset. Gratia et amicitia liberant: quas tibi serva, ne exprobrabilis fias.
| תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבר על אפניו׃ | 11 |
Mala aurea in lectis argenteis, qui loquitur verbum in tempore suo.
| נזם זהב וחלי כתם מוכיח חכם על אזן שמעת׃ | 12 |
Inauris aurea, et margaritum fulgens, qui arguit sapientem et aurem obedientem.
| כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשלחיו ונפש אדניו ישיב׃ | 13 |
Sicut frigus nivis in die messis, ita legatus fidelis ei qui misit eum: animam ipsius requiescere facit.
| נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר׃ | 14 |
Nubes, et ventus, et pluviæ non sequentes, vir gloriosus et promissa non complens.
| בארך אפים יפתה קצין ולשון רכה תשבר גרם׃ | 15 |
Patientia lenietur princeps, et lingua mollis confringet duritiam.]
| דבש מצאת אכל דיך פן תשבענו והקאתו׃ | 16 |
[Mel invenisti: comede quod sufficit tibi, ne forte satiatus evomas illud.
| הקר רגלך מבית רעך פן ישבעך ושנאך׃ | 17 |
Subtrahe pedem tuum de domo proximi tui, nequando satiatus oderit te.
| מפיץ וחרב וחץ שנון איש ענה ברעהו עד שקר׃ | 18 |
Jaculum, et gladius, et sagitta acuta, homo qui loquitur contra proximum suum falsum testimonium.
| שן רעה ורגל מועדת מבטח בוגד ביום צרה׃ | 19 |
Dens putridus, et pes lassus, qui sperat super infideli in die angustiæ,
| מעדה בגד ביום קרה חמץ על נתר ושר בשרים על לב רע׃ | 20 |
et amittit pallium in die frigoris. Acetum in nitro, qui cantat carmina cordi pessimo. Sicut tinea vestimento, et vermis ligno, ita tristitia viri nocet cordi.
| אם רעב שנאך האכלהו לחם ואם צמא השקהו מים׃ | 21 |
Si esurierit inimicus tuus, ciba illum; si sitierit, da ei aquam bibere:
| כי גחלים אתה חתה על ראשו ויהוה ישלם לך׃ | 22 |
prunas enim congregabis super caput ejus, et Dominus reddet tibi.
| רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר׃ | 23 |
Ventus aquilo dissipat pluvias, et facies tristis linguam detrahentem.
| טוב שבת על פנת גג מאשת מדונים ובית חבר׃ | 24 |
Melius est sedere in angulo domatis quam cum muliere litigiosa et in domo communi.
| מים קרים על נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק׃ | 25 |
Aqua frigida animæ sitienti, et nuntius bonus de terra longinqua.
| מעין נרפש ומקור משחת צדיק מט לפני רשע׃ | 26 |
Fons turbatus pede et vena corrupta, justus cadens coram impio.
| אכל דבש הרבות לא טוב וחקר כבדם כבוד׃ | 27 |
Sicut qui mel multum comedit non est ei bonum, sic qui scrutator est majestatis opprimetur a gloria.
| עיר פרוצה אין חומה איש אשר אין מעצר לרוחו׃ | 28 |
Sicut urbs patens et absque murorum ambitu, ita vir qui non potest in loquendo cohibere spiritum suum.]
