מִשְׁלֵי 25

1 גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה׃

Also these are Proverbs of Solomon, that men of Hezekiah king of Judah transcribed: —

2 כבד אלהים הסתר דבר וכבד מלכים חקר דבר׃

The honour of God [is] to hide a thing, And the honour of kings to search out a matter.

3 שמים לרום וארץ לעמק ולב מלכים אין חקר׃

The heavens for height, and the earth for depth, And the heart of kings — [are] unsearchable.

4 הגו סיגים מכסף ויצא לצרף כלי׃

Take away dross from silver, And a vessel for the refiner goeth forth,

5 הגו רשע לפני מלך ויכון בצדק כסאו׃

Take away the wicked before a king, And established in righteousness is his throne.

6 אל תתהדר לפני מלך ובמקום גדלים אל תעמד׃

Honour not thyself before a king, And in the place of the great stand not.

7 כי טוב אמר לך עלה הנה מהשפילך לפני נדיב אשר ראו עיניך׃

For better [that] he hath said to thee, 'Come thou up hither,' Than [that] he humble thee before a noble, Whom thine eyes have seen.

8 אל תצא לרב מהר פן מה תעשה באחריתה בהכלים אתך רעך׃

Go not forth to strive, haste, turn, What dost thou in its latter end, When thy neighbour causeth thee to blush?

9 ריבך ריב את רעך וסוד אחר אל תגל׃

Thy cause plead with thy neighbour, And the secret counsel of another reveal not,

10 פן יחסדך שמע ודבתך לא תשוב׃

Lest the hearer put thee to shame, And thine evil report turn not back.

11 תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבר על אפניו׃

Apples of gold in imagery of silver, [Is] the word spoken at its fit times.

12 נזם זהב וחלי כתם מוכיח חכם על אזן שמעת׃

A ring of gold, and an ornament of pure gold, [Is] the wise reprover to an attentive ear.

13 כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשלחיו ונפש אדניו ישיב׃

As a vessel of snow in a day of harvest, [So is] a faithful ambassador to those sending him, And the soul of his masters he refresheth.

14 נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר׃

Clouds and wind, and rain there is none, [Is] a man boasting himself in a false gift.

15 בארך אפים יפתה קצין ולשון רכה תשבר גרם׃

By long-suffering is a ruler persuaded, And a soft tongue breaketh a bone.

16 דבש מצאת אכל דיך פן תשבענו והקאתו׃

Honey thou hast found — eat thy sufficiency, Lest thou be satiated [with] it, and hast vomited it.

17 הקר רגלך מבית רעך פן ישבעך ושנאך׃

Withdraw thy foot from thy neighbour's house, Lest he be satiated [with] thee, and have hated thee.

18 מפיץ וחרב וחץ שנון איש ענה ברעהו עד שקר׃

A maul, and a sword, and a sharp arrow, [Is] the man testifying against his neighbour a false testimony.

19 שן רעה ורגל מועדת מבטח בוגד ביום צרה׃

A bad tooth, and a tottering foot, [Is] the confidence of the treacherous in a day of adversity.

20 מעדה בגד ביום קרה חמץ על נתר ושר בשרים על לב רע׃

Whoso is taking away a garment in a cold day, [Is as] vinegar on nitre, And a singer of songs on a sad heart.

21 אם רעב שנאך האכלהו לחם ואם צמא השקהו מים׃

If he who is hating thee doth hunger, cause him to eat bread, And if he thirst, cause him to drink water.

22 כי גחלים אתה חתה על ראשו ויהוה ישלם לך׃

For coals thou art putting on his head, And Jehovah giveth recompense to thee.

23 רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר׃

A north wind bringeth forth rain, And a secret tongue — indignant faces.

24 טוב שבת על פנת גג מאשת מדונים ובית חבר׃

Better to sit on a corner of a roof, Than [with] a woman of contentions, and a house of company.

25 מים קרים על נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק׃

[As] cold waters for a weary soul, So [is] a good report from a far country.

26 מעין נרפש ומקור משחת צדיק מט לפני רשע׃

A spring troubled, and a fountain corrupt, [Is] the righteous falling before the wicked.

27 אכל דבש הרבות לא טוב וחקר כבדם כבוד׃

The eating of much honey is not good, Nor a searching out of one's own honour — honour.

28 עיר פרוצה אין חומה איש אשר אין מעצר לרוחו׃

A city broken down without walls, [Is] a man without restraint over his spirit!