< מִשְׁלֵי 25 >
גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה׃ | 1 |
These also are proverbs of Solomon, which the men of Hezekiah, king of Judah, collected.
כבד אלהים הסתר דבר וכבד מלכים חקר דבר׃ | 2 |
It is the glory of God to conceal a thing; But it is the glory of kings to search out a matter.
שמים לרום וארץ לעמק ולב מלכים אין חקר׃ | 3 |
As the heavens for their height, And as the earth for its depth, So is the heart of kings unsearchable!
הגו סיגים מכסף ויצא לצרף כלי׃ | 4 |
Take away the dross from the silver, And there will come forth a vessel for the founder;
הגו רשע לפני מלך ויכון בצדק כסאו׃ | 5 |
Take away the wicked man from the presence of the king, And his throne will be established by righteousness.
אל תתהדר לפני מלך ובמקום גדלים אל תעמד׃ | 6 |
Put not thyself forth in the presence of the king, Nor set thyself in the place of the great;
כי טוב אמר לך עלה הנה מהשפילך לפני נדיב אשר ראו עיניך׃ | 7 |
For better is it that one should say to thee, “Come up hither!” Than that he should put thee in a lower place, In the presence of the prince whom thine eyes behold.
אל תצא לרב מהר פן מה תעשה באחריתה בהכלים אתך רעך׃ | 8 |
Go not forth hastily to engage in a suit, Lest thou know not what to do in the end of it, When thine adversary hath put thee to shame.
ריבך ריב את רעך וסוד אחר אל תגל׃ | 9 |
Maintain thy cause with thine adversary, But reveal not another's secret;
פן יחסדך שמע ודבתך לא תשוב׃ | 10 |
Lest he that heareth it put thee to shame, And thy infamy depart not from thee.
תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבר על אפניו׃ | 11 |
A word spoken in season Is like apples of gold in figured-work of silver.
נזם זהב וחלי כתם מוכיח חכם על אזן שמעת׃ | 12 |
As a ring of gold, and an ornament of fine gold, So is a wise reprover to an attentive ear.
כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשלחיו ונפש אדניו ישיב׃ | 13 |
As the cold of snow in the time of harvest, So is a faithful messenger to them that send him; For he refresheth the spirit of his masters.
נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר׃ | 14 |
As clouds and wind without rain, So is the man that boasteth falsely of giving.
בארך אפים יפתה קצין ולשון רכה תשבר גרם׃ | 15 |
By long forbearing is a prince appeased; And a soft tongue breaketh bones.
דבש מצאת אכל דיך פן תשבענו והקאתו׃ | 16 |
Hast thou found honey? eat what is sufficient for thee, Lest thou be surfeited with it, and vomit it up.
הקר רגלך מבית רעך פן ישבעך ושנאך׃ | 17 |
Let thy foot be seldom in the house of thy friend, Lest he be surfeited with thee and hate thee.
מפיץ וחרב וחץ שנון איש ענה ברעהו עד שקר׃ | 18 |
A battle-hammer, and a sword, and a sharp arrow, Is the man who beareth false witness against his neighbor.
שן רעה ורגל מועדת מבטח בוגד ביום צרה׃ | 19 |
As a broken tooth, and a wavering foot, So is trust in an unfaithful man in time of trouble.
מעדה בגד ביום קרה חמץ על נתר ושר בשרים על לב רע׃ | 20 |
As he that taketh off a garment on a cold day, As vinegar upon nitre, So is he that singeth songs to a heavy heart.
אם רעב שנאך האכלהו לחם ואם צמא השקהו מים׃ | 21 |
If thine enemy be hungry, give him bread to eat; And if he be thirsty, give him water to drink;
כי גחלים אתה חתה על ראשו ויהוה ישלם לך׃ | 22 |
For thou wilt heap coals of fire upon his head, And the LORD will reward thee.
רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר׃ | 23 |
As the north wind bringeth forth rain, So a backbiting tongue maketh an angry countenance.
טוב שבת על פנת גג מאשת מדונים ובית חבר׃ | 24 |
Better is it to dwell in a corner of the housetop, Than with a quarrelsome woman in a large house.
מים קרים על נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק׃ | 25 |
As cold water to the thirsty, So is good news from a far country.
מעין נרפש ומקור משחת צדיק מט לפני רשע׃ | 26 |
As a troubled fountain, and as a corrupted spring, So is a righteous man falling before the wicked.
אכל דבש הרבות לא טוב וחקר כבדם כבוד׃ | 27 |
To eat much honey is not good; So the search of high things is weariness.
עיר פרוצה אין חומה איש אשר אין מעצר לרוחו׃ | 28 |
As a city broken through and without a wall, So is he that hath no rule over his spirit.