מִשְׁלֵי 25
| גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה׃ | 1 |
Følglende er også ordsprog af SALOMO, som Kong Ezekias af Judas Mænd samlede.
| כבד אלהים הסתר דבר וכבד מלכים חקר דבר׃ | 2 |
Guds Ære er det at skjule en Sag, Kongers Ære at granske en Sag.
| שמים לרום וארץ לעמק ולב מלכים אין חקר׃ | 3 |
Himlens Højde og Jordens Dybde og Kongers Hjerte kan ingen granske.
| הגו סיגים מכסף ויצא לצרף כלי׃ | 4 |
Når Slagger fjernes fra Sølv, så bliver det hele lutret;
| הגו רשע לפני מלך ויכון בצדק כסאו׃ | 5 |
når gudløse fjernes fra Koogen, grundfæstes hans Trone ved Retfærd.
| אל תתהדר לפני מלך ובמקום גדלים אל תעמד׃ | 6 |
Bryst dig ikke for Kongen og stil dig ikke på de stores Plads;
| כי טוב אמר לך עלה הנה מהשפילך לפני נדיב אשר ראו עיניך׃ | 7 |
det er bedre, du får Bud: "Kom heropl" end man flytter dig ned for en Stormands Øjne. Hvad end dine Øjne har set,
| אל תצא לרב מהר פן מה תעשה באחריתה בהכלים אתך רעך׃ | 8 |
skrid ikke til Trætte straks; thi hvad vil du siden gøre, når din Næste gør dig til Skamme?
| ריבך ריב את רעך וסוד אחר אל תגל׃ | 9 |
Før Sagen med din Næste til Ende, men røb ej Andenmands Hemmelighed
| פן יחסדך שמע ודבתך לא תשוב׃ | 10 |
thi ellers vil den, der bører det, smæde dig og dit onde Rygte aldrig dø hen.
| תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבר על אפניו׃ | 11 |
Æbler af Guld i Skåle af Sølv er Ord, som tales i rette Tid.
| נזם זהב וחלי כתם מוכיח חכם על אזן שמעת׃ | 12 |
En Guldring, et gyldent Smykke er revsende Vismand for lyttende Øre.
| כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשלחיו ונפש אדניו ישיב׃ | 13 |
Som kølende Sne en Dag i Høst er pålideligt Bud for dem, der sender ham; han kvæger sin Herres Sjæl.
| נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר׃ | 14 |
Som Skyer og Blæst uden Regn er en Mand, der skryder med skrømtet Gavmildhed.
| בארך אפים יפתה קצין ולשון רכה תשבר גרם׃ | 15 |
Ved Tålmod overtales en Dommer, mild Tunge sønderbryder Ben.
| דבש מצאת אכל דיך פן תשבענו והקאתו׃ | 16 |
Finder du Honning, så spis til Behov, at du ikke bliver mæt og igen spyr den ud.
| הקר רגלך מבית רעך פן ישבעך ושנאך׃ | 17 |
Sæt sjældent din Fod i din Næstes Hus, at han ej får for meget af dig og ledes.
| מפיץ וחרב וחץ שנון איש ענה ברעהו עד שקר׃ | 18 |
Som Stridsøkse, Sværd og hvassen Pil er den, der vidner falsk mod sin Næste.
| שן רעה ורגל מועדת מבטח בוגד ביום צרה׃ | 19 |
Som ormstukken Tand og vaklende Fod er troløs Mand på Trængselens Dag.
| מעדה בגד ביום קרה חמץ על נתר ושר בשרים על לב רע׃ | 20 |
Som at lægge Frakken, når det er Frost, og hælde surt over Natron, så er det at synge for mismodig Mand.
| אם רעב שנאך האכלהו לחם ואם צמא השקהו מים׃ | 21 |
Sulter din Fjende, så giv ham at spise, tørster han, giv ham at drikke;
| כי גחלים אתה חתה על ראשו ויהוה ישלם לך׃ | 22 |
da sanker du gloende Kul på hans Hoved, og HERREN lønner dig for det.
| רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר׃ | 23 |
Nordenvind fremkalder Regn, bagtalende Tunge vrede Miner.
| טוב שבת על פנת גג מאשת מדונים ובית חבר׃ | 24 |
Hellere bo i en Krog på Taget end fælles Hus med trættekær Kvinde.
| מים קרים על נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק׃ | 25 |
Hvad koldt Vand er for en vansmægtet Sjæl, er Glædesbud fra et Land i det fjerne.
| מעין נרפש ומקור משחת צדיק מט לפני רשע׃ | 26 |
Som grumset Kilde og ødelagt Væld er retfærdig, der vakler i gudløses Påsyn.
| אכל דבש הרבות לא טוב וחקר כבדם כבוד׃ | 27 |
Ej godt at spise for megen Honning, spar på hædrende Ord.
| עיר פרוצה אין חומה איש אשר אין מעצר לרוחו׃ | 28 |
Som åben By uden Mur er en Mand, der ikke kan styre sit Sind.
