< מִשְׁלֵי 25 >
גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה׃ | 1 |
Jaké i tato jsou přísloví Šalomounova, kteráž shromáždili muži Ezechiáše, krále Judského:
כבד אלהים הסתר דבר וכבד מלכים חקר דבר׃ | 2 |
Sláva Boží jest skrývati věc, ale sláva králů zpytovati věc.
שמים לרום וארץ לעמק ולב מלכים אין חקר׃ | 3 |
Vysokosti nebes, a hlubokosti země, a srdce králů není žádného vystižení.
הגו סיגים מכסף ויצא לצרף כלי׃ | 4 |
Jako když bys odjal trůsku od stříbra, ukáže se slevači nádoba čistá:
הגו רשע לפני מלך ויכון בצדק כסאו׃ | 5 |
Tak když odejmeš bezbožného od oblíčeje králova, tedy utvrzen bude v spravedlnosti trůn jeho.
אל תתהדר לפני מלך ובמקום גדלים אל תעמד׃ | 6 |
Nestavěj se za znamenitého před králem, a na místě velikých nestůj.
כי טוב אמר לך עלה הנה מהשפילך לפני נדיב אשר ראו עיניך׃ | 7 |
Nebo lépe jest, aťby řečeno bylo: Vstup sem, nežli abys snížen byl před knížetem; což vídávají oči tvé.
אל תצא לרב מהר פן מה תעשה באחריתה בהכלים אתך רעך׃ | 8 |
Nevcházej v svár kvapně, tak abys naposledy něčeho se nedopustil, kdyby tě zahanbil bližní tvůj.
ריבך ריב את רעך וסוד אחר אל תגל׃ | 9 |
Srovnej při svou s bližním svým, a tajné věci jiného nevyjevuj,
פן יחסדך שמע ודבתך לא תשוב׃ | 10 |
Aťby lehkosti neučinil ten, kdož by to slyšel, až by i zlá pověst tvá nemohla jíti nazpět.
תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבר על אפניו׃ | 11 |
Jablka zlatá s řezbami stříbrnými jest slovo propověděné případně.
נזם זהב וחלי כתם מוכיח חכם על אזן שמעת׃ | 12 |
Náušnice zlatá a ozdoba z ryzího zlata jest trestatel moudrý u toho, jenž poslouchá.
כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשלחיו ונפש אדניו ישיב׃ | 13 |
Jako studenost sněžná v čas žně, tak jest posel věrný těm, kteříž jej posílají; nebo duši pánů svých očerstvuje.
נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר׃ | 14 |
Jako oblakové a vítr bez deště, tak člověk, kterýž se chlubí darem lživým.
בארך אפים יפתה קצין ולשון רכה תשבר גרם׃ | 15 |
Snášelivostí nakloněn bývá vývoda, a jazyk měkký láme kosti.
דבש מצאת אכל דיך פן תשבענו והקאתו׃ | 16 |
Nalezneš-li med, jez, pokudž by dosti bylo tobě, abys snad nasycen jsa jím, nevyvrátil ho.
הקר רגלך מבית רעך פן ישבעך ושנאך׃ | 17 |
Zdržuj nohu svou od domu bližního svého, aby syt jsa tebe, neměl tě v nenávisti.
מפיץ וחרב וחץ שנון איש ענה ברעהו עד שקר׃ | 18 |
Kladivo a meč a střela ostrá jest každý, kdož mluví falešné svědectví proti bližnímu svému.
שן רעה ורגל מועדת מבטח בוגד ביום צרה׃ | 19 |
Zub vylomený a noha vytknutá jest doufání v převráceném v den úzkosti.
מעדה בגד ביום קרה חמץ על נתר ושר בשרים על לב רע׃ | 20 |
Jako ten, kdož svláčí oděv v čas zimy, a ocet lije k sanitru, tak kdož zpívá písničky srdci smutnému.
אם רעב שנאך האכלהו לחם ואם צמא השקהו מים׃ | 21 |
Jestliže by lačněl ten, jenž tě nenávidí, nakrm jej chlebem, a žíznil-li by, napoj jej vodou.
כי גחלים אתה חתה על ראשו ויהוה ישלם לך׃ | 22 |
Nebo uhlí řeřavé shromáždíš na hlavu jeho, a Hospodin odplatí tobě.
רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר׃ | 23 |
Vítr půlnoční zplozuje déšť, a tvář hněvivá jazyk tajně utrhající.
טוב שבת על פנת גג מאשת מדונים ובית חבר׃ | 24 |
Lépe jest bydliti v koutě na střeše, nežli s ženou svárlivou v domě společném.
מים קרים על נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק׃ | 25 |
Voda studená duši ustalé jest novina dobrá z země daleké.
מעין נרפש ומקור משחת צדיק מט לפני רשע׃ | 26 |
Studnice nohami zakalená a pramen zkažený jest spravedlivý z místa svého před bezbožným vystrčený.
אכל דבש הרבות לא טוב וחקר כבדם כבוד׃ | 27 |
Jísti mnoho medu není dobře; tak zpytování slávy jejich není slavné.
עיר פרוצה אין חומה איש אשר אין מעצר לרוחו׃ | 28 |
Město rozbořené beze zdi jest muž, kterýž nemá moci nad duchem svým.