מִשְׁלֵי 24

1 אל תקנא באנשי רעה ואל תתאו להיות אתם׃

Mma wʼani mmere amumɔyɛfo, mfa wo ho mmɔ wɔn;

2 כי שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה׃

Efisɛ wɔn koma dwene atirimɔdensɛm ho, na wɔn ano ka nea ɛde basabasayɛ ba ho asɛm.

3 בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן׃

Wɔde nyansa na esi fi, na nhumu mu na wɔma etim;

4 ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים׃

ɛnam nimdeɛ so na wonya ademude a ɛho yɛ na na ɛyɛ fɛ hyehyɛ nʼadan mu.

5 גבר חכם בעוז ואיש דעת מאמץ כח׃

Onyansafo wɔ tumi a ɛso, na onimdefo nyin ahoɔden mu;

6 כי בתחבלות תעשה לך מלחמה ותשועה ברב יועץ׃

nea ɔretu sa hia akwankyerɛ, nea ɔrehwehwɛ nkonimdi no hia afotufo pii.

7 ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח פיהו׃

Nyansa wɔ soro dodo ma ɔkwasea; wɔ apon ano aguabɔ mu no, ɛnsɛ sɛ wobue wɔn ano.

8 מחשב להרע לו בעל מזמות יקראו׃

Onipa a ɔbɔ pɔw bɔne no, wɔbɛfrɛ no ɔkɔtwebrɛfo.

9 זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ׃

Ogyimifo nhyehyɛe yɛ bɔne, nnipa kyi ɔfɛwdifo.

10 התרפית ביום צרה צר כחכה׃

Sɛ wʼaba mu gow wɔ ɔhaw mu a, na wʼahoɔden sua!

11 הצל לקחים למות ומטים להרג אם תחשוך׃

Gye wɔn a wɔde wɔn rekɔ akokum wɔn no nkwa; na sianka wɔn a wɔtɔ ntintan kɔ akumii.

12 כי תאמר הן לא ידענו זה הלא תכן לבות הוא יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו׃

Sɛ woka se, “Na yennim eyi ho hwee a,” nea ɔkari koma hwɛ no nhu ana? Nea ɔbɔ wo nkwa ho ban no nnim ana? Ɔrentua nea obiara ayɛ so ka ana?

13 אכל בני דבש כי טוב ונפת מתוק על חכך׃

Me ba, di ɛwo, efisɛ eye; ɛwokyɛm mu wo yɛ wʼanom dɛ.

14 כן דעה חכמה לנפשך אם מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת׃

Hu nso sɛ nyansa yɛ wo kra dɛ; sɛ wunya a, wowɔ anidaso ma daakye, na wʼanidaso renyɛ ɔkwa.

15 אל תארב רשע לנוה צדיק אל תשדד רבצו׃

Nkɔtɛw ɔtreneeni fi sɛ ɔkwanmukafo, na nkɔtow nhyɛ nʼatenae so,

16 כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה׃

Ɛwɔ mu sɛ ɔtreneeni hwe ase mpɛn ason de, nanso ɔsɔre bio, na amumɔyɛfo de amanehunu baako ma wɔhwe ase.

17 בנפל אויביך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך׃

Sɛ wo tamfo hwe ase a mma ɛnyɛ wo dɛ; na sɛ ohintiw a mma wo koma nni ahurusi,

18 פן יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו׃

efisɛ Awurade behu wʼadwene na ɔrempɛ na obeyi nʼabufuwhyew afi no so.

19 אל תתחר במרעים אל תקנא ברשעים׃

Nhaw wo ho wɔ abɔnefo nti, na mma wʼani mmere amumɔyɛfo nso,

20 כי לא תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך׃

efisɛ, ɔbɔnefo nni anidaso biara daakye, na wobedum amumɔyɛfo kanea.

21 ירא את יהוה בני ומלך עם שונים אל תתערב׃

Me ba, suro Awurade ne ɔhene, na mfa wo ho mmɔ atuatewfo ho,

22 כי פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע׃

efisɛ saa baanu yi de, ɔsɛe bɛba wɔn so mpofirim; na hena na onim amanehunu ko a wobetumi de aba?

23 גם אלה לחכמים הכר פנים במשפט בל טוב׃

Eyinom nso yɛ anyansafo Nsɛnka: Atemmu a nhwɛanim wɔ mu no nye:

24 אמר לרשע צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים׃

Obiara a ɔbɛka akyerɛ nea odi fɔ se, “Wo ho nni asɛm” no, nnipa bɛdome no na amanaman remmɔ no din pa.

25 ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב׃

Na wɔn a wobu afɔdifo fɔ no, ebesi wɔn yiye, na nhyira bɛba wɔn so.

26 שפתים ישק משיב דברים נכחים׃

Mmuae pa te sɛ mfewano.

27 הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך׃

Wie wo mfikyidwuma na siesie wo mfuw; ɛno akyi, si wo fi.

28 אל תהי עד חנם ברעך והפתית בשפתיך׃

Nni adanse ntia ɔyɔnko a ɔnyɛɛ wo hwee, na mfa wʼano nnaadaa.

29 אל תאמר כאשר עשה לי כן אעשה לו אשיב לאיש כפעלו׃

Nka se, “Nea wayɛ me no me nso mɛyɛ no bi; nea ɔyɛe no mitua no so ka.”

30 על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב׃

Menantew faa onihawfo afuw ho, twaa mu wɔ nea onni adwene bobeturo nso ho;

31 והנה עלה כלו קמשנים כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה׃

nsɔe afuw wɔ baabiara, wura afuw akata asase no so, na abo afasu no nso abubu.

32 ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר׃

Mede me koma kɔɔ nea mihuu no so na misuaa biribi fii mu:

33 מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב׃

nna kakra, nkotɔ kakra, nsa a woabobɔw de rehome kakra

34 ובא מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן׃

bɛma ohia aba wo so sɛ ɔkwanmukafo, na nneɛma ho nna bɛba wo so sɛ obi a okura akode. Na ohia bɛtow akyere wo sɛ ɔkwanmukafo; ahokyere bɛtoa wo sɛ ɔkorɔmfowerɛmfo.