אל תקנא באנשי רעה ואל תתאו להיות אתם׃ | 1 |
כי שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה׃ | 2 |
בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן׃ | 3 |
ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים׃ | 4 |
גבר חכם בעוז ואיש דעת מאמץ כח׃ | 5 |
כי בתחבלות תעשה לך מלחמה ותשועה ברב יועץ׃ | 6 |
ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח פיהו׃ | 7 |
מחשב להרע לו בעל מזמות יקראו׃ | 8 |
זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ׃ | 9 |
התרפית ביום צרה צר כחכה׃ | 10 |
הצל לקחים למות ומטים להרג אם תחשוך׃ | 11 |
כי תאמר הן לא ידענו זה הלא תכן לבות הוא יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו׃ | 12 |
אכל בני דבש כי טוב ונפת מתוק על חכך׃ | 13 |
כן דעה חכמה לנפשך אם מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת׃ | 14 |
אל תארב רשע לנוה צדיק אל תשדד רבצו׃ | 15 |
כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה׃ | 16 |
בנפל אויביך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך׃ | 17 |
פן יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו׃ | 18 |
אל תתחר במרעים אל תקנא ברשעים׃ | 19 |
כי לא תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך׃ | 20 |
ירא את יהוה בני ומלך עם שונים אל תתערב׃ | 21 |
כי פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע׃ | 22 |
גם אלה לחכמים הכר פנים במשפט בל טוב׃ | 23 |
אמר לרשע צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים׃ | 24 |
ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב׃ | 25 |
שפתים ישק משיב דברים נכחים׃ | 26 |
הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך׃ | 27 |
אל תהי עד חנם ברעך והפתית בשפתיך׃ | 28 |
אל תאמר כאשר עשה לי כן אעשה לו אשיב לאיש כפעלו׃ | 29 |
על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב׃ | 30 |
והנה עלה כלו קמשנים כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה׃ | 31 |
ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר׃ | 32 |
מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב׃ | 33 |
ובא מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן׃ | 34 |