< מִשְׁלֵי 24 >

אל תקנא באנשי רעה ואל תתאו להיות אתם׃ 1
Vær ikke misunnelig på onde mennesker, og ha ikke lyst til å være med dem!
כי שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה׃ 2
For deres hjerte tenker bare på å ødelegge, og deres leber taler ulykke.
בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן׃ 3
Ved visdom bygges et hus, og ved forstand blir det trygget,
ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים׃ 4
og ved kunnskap fylles kammerne med all slags kostelig og herlig gods.
גבר חכם בעוז ואיש דעת מאמץ כח׃ 5
En vis mann er sterk, og en kyndig mann øker sin kraft.
כי בתחבלות תעשה לך מלחמה ותשועה ברב יועץ׃ 6
Du skal søke veiledning når du fører krig; hvor det er mange rådgivere, er det frelse.
ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח פיהו׃ 7
Visdom er for høi for dåren; i byporten lukker han ikke sin munn op.
מחשב להרע לו בעל מזמות יקראו׃ 8
Den som tenker ut onde råd, blir kalt en renkesmed.
זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ׃ 9
Dårskaps råd er synd, og en spotter er en vederstyggelighet blandt folk.
התרפית ביום צרה צר כחכה׃ 10
Viser du dig motløs på trengselens dag, så er din kraft ringe.
הצל לקחים למות ומטים להרג אם תחשוך׃ 11
Frels dem som hentes til døden, og hold tilbake dem som føres skjelvende bort til retterstedet!
כי תאמר הן לא ידענו זה הלא תכן לבות הוא יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו׃ 12
Når du sier: Se, vi visste ikke noget om det, mon da ikke han skjønner det, han som veier hjertene, og han som gir akt på din sjel, mon ikke han vet det og gjengjelder enhver efter hans gjerninger?
אכל בני דבש כי טוב ונפת מתוק על חכך׃ 13
Et honning, min sønn, for den er god, og fin honning er søt for din gane!
כן דעה חכמה לנפשך אם מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת׃ 14
Akt visdommen like så gagnlig for din sjel! Har du funnet den, så er det en fremtid for dig, og ditt håp skal ikke bli til intet.
אל תארב רשע לנוה צדיק אל תשדד רבצו׃ 15
Lur ikke som en ugudelig på den rettferdiges bolig, ødelegg ikke hans hjem!
כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה׃ 16
For syv ganger faller den rettferdige og står op igjen, men de ugudelige kastes over ende når ulykken kommer.
בנפל אויביך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך׃ 17
Når din fiende faller, må du ikke glede dig, og når han snubler, må ikke ditt hjerte fryde sig,
פן יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו׃ 18
forat ikke Herren skal se det og mislike det, så han vender sin vrede fra ham.
אל תתחר במרעים אל תקנא ברשעים׃ 19
La ikke din vrede optendes over de onde, bli ikke harm over de ugudelige!
כי לא תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך׃ 20
For de onde har ingen fremtid, de ugudeliges lampe slukner.
ירא את יהוה בני ומלך עם שונים אל תתערב׃ 21
Frykt Herren, min sønn, og kongen! Med folk som setter sig op mot dem, må du ikke ha noget å gjøre;
כי פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע׃ 22
for ulykken kommer brått over dem, og ødeleggelsen fra dem begge - hvem kjenner den?
גם אלה לחכמים הכר פנים במשפט בל טוב׃ 23
Også disse ordsprog er av vismenn: Dommeren bør ikke gjøre forskjell på folk.
אמר לרשע צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים׃ 24
Den som sier til den skyldige: Du er uskyldig, ham vil folkeslagene forbanne, ham vil folkene ønske ondt over;
ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב׃ 25
men dem som straffer ham, skal det gå vel, og lykke og velsignelse skal komme over dem.
שפתים ישק משיב דברים נכחים׃ 26
Kyss på leber gir den som svarer med rette ord.
הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך׃ 27
Fullfør din gjerning der ute og gjør den ferdig på marken! Siden kan du bygge ditt hus.
אל תהי עד חנם ברעך והפתית בשפתיך׃ 28
Vær ikke vidne mot din næste uten årsak! Eller skulde du gjøre svik med dine leber?
אל תאמר כאשר עשה לי כן אעשה לו אשיב לאיש כפעלו׃ 29
Si ikke: Som han har gjort mot mig, således vil jeg gjøre mot ham; jeg vil gjengjelde enhver efter hans gjerninger.
על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב׃ 30
Jeg kom gående forbi en lat manns mark, et uforstandig menneskes vingård,
והנה עלה כלו קמשנים כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה׃ 31
og se, den var helt overgrodd med tistler; nesler skjulte dens bunn, og stengjerdet om den var revet ned.
ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר׃ 32
Og jeg, jeg blev det var, jeg gav akt på det; jeg så det og tok lærdom av det:
מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב׃ 33
Sier du: La mig ennu sove litt, blunde litt, folde mine hender litt og hvile -
ובא מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן׃ 34
så kommer armoden over dig som en landstryker, og nøden som en mann med skjold.

< מִשְׁלֵי 24 >