מִשְׁלֵי 24

1 אל תקנא באנשי רעה ואל תתאו להיות אתם׃

Ne æmuleris viros malos, nec desideres esse cum eis:

2 כי שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה׃

quia rapinas meditatur mens eorum, et fraudes labia eorum loquuntur.

3 בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן׃

Sapientia ædificabitur domus, et prudentia roborabitur.

4 ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים׃

In doctrina replebuntur cellaria, universa substantia pretiosa et pulcherrima.

5 גבר חכם בעוז ואיש דעת מאמץ כח׃

Vir sapiens, fortis est: et vir doctus, robustus et validus.

6 כי בתחבלות תעשה לך מלחמה ותשועה ברב יועץ׃

Quia cum dispositione initur bellum: et erit salus ubi multa consilia sunt.

7 ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח פיהו׃

Excelsa stulto sapientia, in porta non aperiet os suum.

8 מחשב להרע לו בעל מזמות יקראו׃

Qui cogitat mala facere, stultus vocabitur.

9 זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ׃

Cogitatio stulti peccatum est: et abominatio hominum detractor.

10 התרפית ביום צרה צר כחכה׃

Si desperaveris lassus in die angustiæ: imminuetur fortitudo tua.

11 הצל לקחים למות ומטים להרג אם תחשוך׃

Erue eos, qui ducuntur ad mortem: et qui trahuntur ad interitum liberare ne cesses.

12 כי תאמר הן לא ידענו זה הלא תכן לבות הוא יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו׃

Si dixeris: Vires non suppetunt: qui inspector est cordis, ipse intelligit, et servatorem animæ tuæ nihil fallit, reddetque homini iuxta opera sua.

13 אכל בני דבש כי טוב ונפת מתוק על חכך׃

Comede, fili mi, mel, quia bonum est, et favum dulcissimum gutturi tuo:

14 כן דעה חכמה לנפשך אם מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת׃

Sic et doctrina sapientiæ animæ tuæ: quam cum inveneris, habebis in novissimis spem, et spes tua non peribit.

15 אל תארב רשע לנוה צדיק אל תשדד רבצו׃

Ne insidieris, et quæras impietatem in domo iusti, neque vastes requiem eius.

16 כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה׃

Septies enim cadet iustus, et resurget: impii autem corruent in malum.

17 בנפל אויביך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך׃

Cum ceciderit inimicus tuus, ne gaudeas, et in ruina eius ne exultet cor tuum:

18 פן יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו׃

ne forte videat Dominus, et displiceat ei, et auferat ab eo iram suam.

19 אל תתחר במרעים אל תקנא ברשעים׃

Ne contendas cum pessimis, nec æmuleris impios:

20 כי לא תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך׃

quoniam non habent futurorum spem mali, et lucerna impiorum extinguetur.

21 ירא את יהוה בני ומלך עם שונים אל תתערב׃

Time Dominum, fili mi, et regem: et cum detractoribus non commiscearis:

22 כי פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע׃

quoniam repente consurget perditio eorum: et ruinam utriusque quis novit?

23 גם אלה לחכמים הכר פנים במשפט בל טוב׃

Hæc quoque sapientibus: Cognoscere personam in iudicio non est bonum.

24 אמר לרשע צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים׃

Qui dicunt impio: Iustus es: maledicent eis populi, et detestabuntur eos tribus.

25 ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב׃

Qui arguunt eum, laudabuntur: et super ipsos veniet benedictio.

26 שפתים ישק משיב דברים נכחים׃

Labia deosculabitur, qui recta verba respondet.

27 הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך׃

Præpara foris opus tuum, et diligenter exerce agrum tuum: ut postea ædifices domum tuam.

28 אל תהי עד חנם ברעך והפתית בשפתיך׃

Ne sis testis frustra contra proximum tuum: nec lactes quemquam labiis tuis.

29 אל תאמר כאשר עשה לי כן אעשה לו אשיב לאיש כפעלו׃

Ne dicas: Quomodo fecit mihi, sic faciam ei: reddam unicuique secundum opus suum.

30 על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב׃

Per agrum hominis pigri transivi, et per vineam viri stulti:

31 והנה עלה כלו קמשנים כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה׃

et ecce totum repleverant urticæ, et operuerant superficiem eius spinæ, et maceria lapidum destructa erat.

32 ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר׃

Quod cum vidissem, posui in corde meo, et exemplo didici disciplinam.

33 מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב׃

Parum, inquam, dormies, modicum dormitabis, pauxillum manus conseres, ut quiescas:

34 ובא מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן׃

et veniet tibi quasi cursor egestas, et mendicitas quasi vir armatus.