מִשְׁלֵי 24
| אל תקנא באנשי רעה ואל תתאו להיות אתם׃ | 1 |
Ne porte pas envie aux hommes méchants, et ne désire pas leur société!
| כי שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה׃ | 2 |
Car leur cœur médite la ruine, et leurs lèvres ont un langage funeste.
| בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן׃ | 3 |
Par la sagesse une maison s'élève, et par l'intelligence elle se consolide;
| ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים׃ | 4 |
et par la science les chambres se remplissent de tous les biens de prix et d'agrément.
| גבר חכם בעוז ואיש דעת מאמץ כח׃ | 5 |
L'homme sage a de la force, et l'homme qui sait, gagne en vigueur.
| כי בתחבלות תעשה לך מלחמה ותשועה ברב יועץ׃ | 6 |
Car tu feras la guerre ayant pris tes mesures, et c'est le nombre des conseillers qui donne la victoire.
| ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח פיהו׃ | 7 |
Pour l'insensé la sagesse est chose trop haute; aux Portes il n'ouvre pas la bouche.
| מחשב להרע לו בעל מזמות יקראו׃ | 8 |
Celui qui médite de faire du mal, reçoit le nom d'homme d'intrigue.
| זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ׃ | 9 |
La pensée de la folie, c'est le péché; et le moqueur est l'abomination des hommes.
| התרפית ביום צרה צר כחכה׃ | 10 |
Si tu faiblis au jour de la détresse, tes forces s'affaibliront.
| הצל לקחים למות ומטים להרג אם תחשוך׃ | 11 |
Sauve ceux qu'on traîne à la mort; retiens ceux qui vont tomber sous les coups meurtriers!
| כי תאמר הן לא ידענו זה הלא תכן לבות הוא יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו׃ | 12 |
Si tu dis: « Nous ne le connaissons point! » Celui qui pèse les cœurs, ne l'entendra-t-Il pas? et le Gardien de ton âme ne le saura-t-il pas? et ne rend-Il pas à chacun selon ses œuvres?
| אכל בני דבש כי טוב ונפת מתוק על חכך׃ | 13 |
Mon fils, mange le miel, car il est bon, et le rayon de miel, qui est doux à ton palais!
| כן דעה חכמה לנפשך אם מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת׃ | 14 |
Sache que telle sera la sagesse à ton âme. Si tu la trouves, il est un avenir; et ton espoir ne sera pas mis à néant.
| אל תארב רשע לנוה צדיק אל תשדד רבצו׃ | 15 |
Impie, ne dresse point d'embûches à la demeure du juste, et ne dévaste point son gîte.
| כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה׃ | 16 |
Car sept fois le juste tombe, et il se relève; mais les impies périssent dans le malheur.
| בנפל אויביך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך׃ | 17 |
Ne te réjouis pas de la chute de ton ennemi, et que ton cœur ne se délecte pas de sa ruine,
| פן יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו׃ | 18 |
de peur que l'Éternel ne le voie, et n'en ait déplaisir, et qu'il ne détourne sa colère de lui.
| אל תתחר במרעים אל תקנא ברשעים׃ | 19 |
Ne t'irrite point à la vue des méchants, et ne sois point jaloux des impies,
| כי לא תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך׃ | 20 |
car le méchant n'a point d'avenir, le flambeau des impies s'éteint.
| ירא את יהוה בני ומלך עם שונים אל תתערב׃ | 21 |
Crains l'Éternel, mon fils, et le roi, et ne t'associe point aux novateurs!
| כי פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע׃ | 22 |
car leur ruine surgit tout-à-coup, et le temps du châtiment des uns et des autres, qui le sait?
| גם אלה לחכמים הכר פנים במשפט בל טוב׃ | 23 |
Encore paroles de sages. Etre partial, quand on juge, n'est pas bien.
| אמר לרשע צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים׃ | 24 |
Quiconque dit au coupable: Tu es innocent! encourt la malédiction des peuples, et le courroux des nations.
| ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב׃ | 25 |
Mais ceux qui osent punir, s'en trouvent bien, et obtiennent le bonheur comme bénédiction.
| שפתים ישק משיב דברים נכחים׃ | 26 |
Il donne un baiser sur les lèvres, celui qui répond pertinemment.
| הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך׃ | 27 |
Soigne au dehors tes affaires, et mets en bon état ton champ; alors tu peux bâtir ta maison.
| אל תהי עד חנם ברעך והפתית בשפתיך׃ | 28 |
Ne témoigne pas à la légère contre ton prochain; et de tes lèvres voudrais-tu tromper?
| אל תאמר כאשר עשה לי כן אעשה לו אשיב לאיש כפעלו׃ | 29 |
Ne dis pas: Ce qu'il m'a fait, je le lui ferai, je rendrai à chacun selon ses œuvres.
| על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב׃ | 30 |
Près du champ du paresseux je passais, et près de la vigne de l'homme privé de sens;
| והנה עלה כלו קמשנים כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה׃ | 31 |
et voici, le chardon y poussait partout, et des orties en couvraient le sol, et son mur de pierres s'était écroulé.
| ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר׃ | 32 |
Et je regardai, et fis attention; je vis, et en tirai une leçon:
| מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב׃ | 33 |
« Un peu dormir, un peu sommeiller, un peu croiser les bras en étant couché! »
| ובא מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן׃ | 34 |
Ainsi, la pauvreté fondra sur toi, comme un larron, et l'indigence, comme un homme portant le bouclier.
