מִשְׁלֵי 24
| אל תקנא באנשי רעה ואל תתאו להיות אתם׃ | 1 |
Ne porte pas envie aux hommes méchants, Et ne désire pas être avec eux;
| כי שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה׃ | 2 |
Car leur cœur médite la ruine, Et leurs lèvres parlent d’iniquité.
| בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן׃ | 3 |
C’est par la sagesse qu’une maison s’élève, Et par l’intelligence qu’elle s’affermit;
| ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים׃ | 4 |
C’est par la science que les chambres se remplissent De tous les biens précieux et agréables.
| גבר חכם בעוז ואיש דעת מאמץ כח׃ | 5 |
Un homme sage est plein de force, Et celui qui a de la science affermit sa vigueur;
| כי בתחבלות תעשה לך מלחמה ותשועה ברב יועץ׃ | 6 |
Car tu feras la guerre avec prudence, Et le salut est dans le grand nombre des conseillers.
| ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח פיהו׃ | 7 |
La sagesse est trop élevée pour l’insensé; Il n’ouvrira pas la bouche à la porte.
| מחשב להרע לו בעל מזמות יקראו׃ | 8 |
Celui qui médite de faire le mal S’appelle un homme plein de malice.
| זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ׃ | 9 |
La pensée de la folie n’est que péché, Et le moqueur est en abomination parmi les hommes.
| התרפית ביום צרה צר כחכה׃ | 10 |
Si tu faiblis au jour de la détresse, Ta force n’est que détresse.
| הצל לקחים למות ומטים להרג אם תחשוך׃ | 11 |
Délivre ceux qu’on traîne à la mort, Ceux qu’on va égorger, sauve-les!
| כי תאמר הן לא ידענו זה הלא תכן לבות הוא יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו׃ | 12 |
Si tu dis: Ah! Nous ne savions pas!… Celui qui pèse les cœurs ne le voit-il pas? Celui qui veille sur ton âme ne le connaît-il pas? Et ne rendra-t-il pas à chacun selon ses œuvres?
| אכל בני דבש כי טוב ונפת מתוק על חכך׃ | 13 |
Mon fils, mange du miel, car il est bon; Un rayon de miel sera doux à ton palais.
| כן דעה חכמה לנפשך אם מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת׃ | 14 |
De même, connais la sagesse pour ton âme; Si tu la trouves, il est un avenir, Et ton espérance ne sera pas anéantie.
| אל תארב רשע לנוה צדיק אל תשדד רבצו׃ | 15 |
Ne tends pas méchamment des embûches à la demeure du juste, Et ne dévaste pas le lieu où il repose;
| כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה׃ | 16 |
Car sept fois le juste tombe, et il se relève, Mais les méchants sont précipités dans le malheur.
| בנפל אויביך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך׃ | 17 |
Ne te réjouis pas de la chute de ton ennemi, Et que ton cœur ne soit pas dans l’allégresse quand il chancelle,
| פן יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו׃ | 18 |
De peur que l’Éternel ne le voie, que cela ne lui déplaise, Et qu’il ne détourne de lui sa colère.
| אל תתחר במרעים אל תקנא ברשעים׃ | 19 |
Ne t’irrite pas à cause de ceux qui font le mal, Ne porte pas envie aux méchants;
| כי לא תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך׃ | 20 |
Car il n’y a point d’avenir pour celui qui fait le mal, La lampe des méchants s’éteint.
| ירא את יהוה בני ומלך עם שונים אל תתערב׃ | 21 |
Mon fils, crains l’Éternel et le roi; Ne te mêle pas avec les hommes remuants;
| כי פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע׃ | 22 |
Car soudain leur ruine surgira, Et qui connaît les châtiments des uns et des autres?
| גם אלה לחכמים הכר פנים במשפט בל טוב׃ | 23 |
Voici encore ce qui vient des sages: Il n’est pas bon, dans les jugements, d’avoir égard aux personnes.
| אמר לרשע צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים׃ | 24 |
Celui qui dit au méchant: Tu es juste! Les peuples le maudissent, les nations le maudissent.
| ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב׃ | 25 |
Mais ceux qui le châtient s’en trouvent bien, Et le bonheur vient sur eux comme une bénédiction.
| שפתים ישק משיב דברים נכחים׃ | 26 |
Il baise les lèvres, Celui qui répond des paroles justes.
| הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך׃ | 27 |
Soigne tes affaires au-dehors, Mets ton champ en état, Puis tu bâtiras ta maison.
| אל תהי עד חנם ברעך והפתית בשפתיך׃ | 28 |
Ne témoigne pas à la légère contre ton prochain; Voudrais-tu tromper par tes lèvres?
| אל תאמר כאשר עשה לי כן אעשה לו אשיב לאיש כפעלו׃ | 29 |
Ne dis pas: Je lui ferai comme il m’a fait, Je rendrai à chacun selon ses œuvres.
| על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב׃ | 30 |
J’ai passé près du champ d’un paresseux, Et près de la vigne d’un homme dépourvu de sens.
| והנה עלה כלו קמשנים כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה׃ | 31 |
Et voici, les épines y croissaient partout, Les ronces en couvraient la face, Et le mur de pierres était écroulé.
| ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר׃ | 32 |
J’ai regardé attentivement, Et j’ai tiré instruction de ce que j’ai vu.
| מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב׃ | 33 |
Un peu de sommeil, un peu d’assoupissement, Un peu croiser les mains pour dormir!…
| ובא מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן׃ | 34 |
Et la pauvreté te surprendra, comme un rôdeur, Et la disette, comme un homme en armes.
