< מִשְׁלֵי 24 >
אל תקנא באנשי רעה ואל תתאו להיות אתם׃ | 1 |
N’envie pas les hommes qui font le mal, et ne désire pas d’être avec eux,
כי שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה׃ | 2 |
car leur cœur médite la destruction, et leurs lèvres parlent de tourment.
בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן׃ | 3 |
Par la sagesse la maison est bâtie, et elle est établie par l’intelligence;
ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים׃ | 4 |
et par la connaissance les chambres sont remplies de tous les biens précieux et agréables.
גבר חכם בעוז ואיש דעת מאמץ כח׃ | 5 |
L’homme sage a de la force, et l’homme de connaissance affermit sa puissance;
כי בתחבלות תעשה לך מלחמה ותשועה ברב יועץ׃ | 6 |
car sous une [sage] direction tu feras ta guerre, et le salut est dans le grand nombre des conseillers.
ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח פיהו׃ | 7 |
La sagesse est trop haute pour le fou, il n’ouvrira pas la bouche dans la porte.
מחשב להרע לו בעל מזמות יקראו׃ | 8 |
Celui qui pense à mal faire, on l’appellera intrigant.
זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ׃ | 9 |
Le plan de la folie est péché, et le moqueur est en abomination aux hommes.
התרפית ביום צרה צר כחכה׃ | 10 |
Si tu perds courage au jour de la détresse, ta force est mince.
הצל לקחים למות ומטים להרג אם תחשוך׃ | 11 |
Délivre ceux qui sont menés à la mort, et ne te retire pas de ceux qui chancellent vers une mort violente.
כי תאמר הן לא ידענו זה הלא תכן לבות הוא יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו׃ | 12 |
Si tu dis: Voici, nous n’en savions rien; celui qui pèse les cœurs, lui ne le considérera-t-il pas? et celui qui garde ton âme, lui le sait; et il rend à l’homme selon son œuvre.
אכל בני דבש כי טוב ונפת מתוק על חכך׃ | 13 |
Mon fils, mange du miel, car il est bon; et un rayon de miel est doux à ton palais.
כן דעה חכמה לנפשך אם מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת׃ | 14 |
Ainsi connais pour ton âme la sagesse: si tu l’as trouvée, il y a un avenir, et ton attente ne sera point réduite à néant.
אל תארב רשע לנוה צדיק אל תשדד רבצו׃ | 15 |
Méchant, ne mets pas des embûches contre l’habitation du juste, ne dévaste pas son gîte.
כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה׃ | 16 |
Car le juste tombe sept fois, et se relève; mais les méchants trébuchent [pour tomber] dans le malheur.
בנפל אויביך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך׃ | 17 |
Si ton ennemi tombe, ne te réjouis pas; et s’il trébuche, que ton cœur ne s’égaie pas;
פן יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו׃ | 18 |
de peur que l’Éternel ne le voie, et que cela ne soit mauvais à ses yeux, et qu’il ne détourne de dessus lui sa colère.
אל תתחר במרעים אל תקנא ברשעים׃ | 19 |
Ne t’irrite pas à cause de ceux qui font le mal, n’envie pas les méchants;
כי לא תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך׃ | 20 |
car il n’y a pas d’avenir pour l’inique: la lampe des méchants s’éteindra.
ירא את יהוה בני ומלך עם שונים אל תתערב׃ | 21 |
Mon fils, crains l’Éternel et le roi; ne te mêle pas avec les gens remuants,
כי פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע׃ | 22 |
car leur calamité surgira tout à coup; et qui sait la ruine des uns et des autres?
גם אלה לחכמים הכר פנים במשפט בל טוב׃ | 23 |
Ces choses aussi viennent des sages: Faire acception des personnes dans le jugement n’est pas bien.
אמר לרשע צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים׃ | 24 |
Celui qui dit au méchant: Tu es juste, les peuples le maudiront, les peuplades seront indignées contre lui;
ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב׃ | 25 |
mais ceux qui le reprennent seront agréables, et une bénédiction de bien viendra sur eux.
שפתים ישק משיב דברים נכחים׃ | 26 |
Celui qui répond des paroles justes embrasse les lèvres.
הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך׃ | 27 |
Prépare ton ouvrage au-dehors, et mets en état ton champ, et après, bâtis ta maison.
אל תהי עד חנם ברעך והפתית בשפתיך׃ | 28 |
Ne sois pas témoin, sans motif, contre ton prochain; voudrais-tu donc tromper de tes lèvres?
אל תאמר כאשר עשה לי כן אעשה לו אשיב לאיש כפעלו׃ | 29 |
Ne dis pas: Comme il m’a fait, je lui ferai; je rendrai à l’homme selon son œuvre.
על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב׃ | 30 |
J’ai passé près du champ de l’homme paresseux et près de la vigne de l’homme dépourvu de sens,
והנה עלה כלו קמשנים כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה׃ | 31 |
et voici, tout y était monté en chardons; les orties en avaient couvert la surface, et sa clôture de pierres était démolie.
ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר׃ | 32 |
Et je regardai, j’y appliquai mon cœur; je vis, [et] je reçus instruction.
מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב׃ | 33 |
Un peu de sommeil, un peu d’assoupissement, un peu croiser les mains pour dormir…,
ובא מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן׃ | 34 |
et ta pauvreté viendra [comme] un voyageur, et ton dénuement comme un homme armé.