מִשְׁלֵי 24

1 אל תקנא באנשי רעה ואל תתאו להיות אתם׃

Be not thou envious of wicked men, neither crave to be with them;

2 כי שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה׃

For, violence, their heart muttereth, and, mischief, their lips do speak.

3 בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן׃

In wisdom, is a house builded, and, in understanding, is it established;

4 ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים׃

And, in knowledge, chambers are filled, with all acquisitions, costly and fair.

5 גבר חכם בעוז ואיש דעת מאמץ כח׃

A wise man, is mighty, and, a man of knowledge, becometh alert in vigour.

6 כי בתחבלות תעשה לך מלחמה ותשועה ברב יועץ׃

Surely, with concerted measures, shalt thou make for thyself war, and, success, lieth in the greatness of the counsellor.

7 ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח פיהו׃

Unattainable to a foolish man, are the dictates of wisdom, in the gate, he openeth not his mouth.

8 מחשב להרע לו בעל מזמות יקראו׃

He that deviseth to do mischief, him, shall men call, a master of plots.

9 זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ׃

The purpose of folly, is sin, and, an abomination to mankind, is a buffoon.

10 התרפית ביום צרה צר כחכה׃

Thou hast been slothful in the day of straitness, Strait, is thy strength.

11 הצל לקחים למות ומטים להרג אם תחשוך׃

Deliver thou such as are being led forth to death, and, them who are tottering to slaughter, oh that thou wouldst hold back!

12 כי תאמר הן לא ידענו זה הלא תכן לבות הוא יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו׃

Though thou say, Lo! we knew not this, Shall not, he that proveth hearts, himself, discern? And, he that formeth thy soul, himself, know? and bring back to a son of earth according to his deed?

13 אכל בני דבש כי טוב ונפת מתוק על חכך׃

My son, eat thou honey, because it is good, —and droppings from the comb [because they are] sweet to thy palate:

14 כן דעה חכמה לנפשך אם מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת׃

Thus, take knowledge of wisdom, for thine own soul; If thou find it, then there is a future, and, thine expectation, shall not be cut off.

15 אל תארב רשע לנוה צדיק אל תשדד רבצו׃

Do not lie in wait, thou lawless man, against the home of the righteous, —neither destroy thou his place of rest;

16 כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה׃

For, seven times, may the righteous fall and yet arise, but, lawless men, shall stumble into calamity.

17 בנפל אויביך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך׃

When thine enemy falleth, do not thou rejoice, and, when he stumbleth, let not thy heart exult:

18 פן יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו׃

Lest Yahweh see it, and it be wicked in his eyes, and he turn away from him his anger.

19 אל תתחר במרעים אל תקנא ברשעים׃

Burn not with vexation against evil doers, be not envious of lawless men;

20 כי לא תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך׃

For there shall be no future for the wicked, The lamp of the lawless, shall go out.

21 ירא את יהוה בני ומלך עם שונים אל תתערב׃

Revere thou Yahweh, my son, and the king, and, with the fickle, have thou no fellowship;

22 כי פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע׃

For, suddenly, shall arise their calamity; and, the misfortune of their years, who knoweth?

23 גם אלה לחכמים הכר פנים במשפט בל טוב׃

These things also, concern the wise, To take note of faces in judgment, is not good.

24 אמר לרשע צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים׃

He that saith to the lawless man, Righteous, thou art, peoples shall denounce him, populations shall curse him;

25 ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב׃

But, to reprovers, one should be pleasant, and, upon them, should come an excellent blessing:

26 שפתים ישק משיב דברים נכחים׃

Lips, should one kiss with one who answereth in right words.

27 הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך׃

Prepare, in the open, thy work, and make ready, in the field, for thyself, Afterwards, shalt thou build thy house.

28 אל תהי עד חנם ברעך והפתית בשפתיך׃

Do not become a needless witness against thy neighbour, so mightest thou open too wide thy lips:

29 אל תאמר כאשר עשה לי כן אעשה לו אשיב לאיש כפעלו׃

Do not say—According to what he hath done to me, so, will I do to him, I will repay every one according to his work.

30 על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב׃

By the field of the sluggard, I passed, and by the vineyard of a man lacking sense;

31 והנה עלה כלו קמשנים כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה׃

And lo! there had come up all over it—thorns, there had covered the face thereof—thistles, and, the stone fence thereof, had been thrown down.

32 ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר׃

So I observed it, for myself, I applied my heart, I looked—I accepted correction:

33 מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב׃

A little sleep, a little slumber, a little folding of the hands to rest:

34 ובא מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן׃

So shall come in, as a highwayman, thy poverty, and, thy want, as one armed with a shield.