מִשְׁלֵי 24
| אל תקנא באנשי רעה ואל תתאו להיות אתם׃ | 1 |
Be not thou envious against evil men, neither desire to be with them.
| כי שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה׃ | 2 |
For their heart studieth oppression, and their lips talk of mischief.
| בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן׃ | 3 |
Through wisdom is an house builded; and by understanding it is established:
| ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים׃ | 4 |
And by knowledge are the chambers filled with all precious and pleasant riches.
| גבר חכם בעוז ואיש דעת מאמץ כח׃ | 5 |
A wise man is strong; yea, a man of knowledge increaseth might.
| כי בתחבלות תעשה לך מלחמה ותשועה ברב יועץ׃ | 6 |
For by wise guidance thou shalt make thy war: and in the multitude of counsellors there is safety.
| ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח פיהו׃ | 7 |
Wisdom is too high for a fool: he openeth not his mouth in the gate.
| מחשב להרע לו בעל מזמות יקראו׃ | 8 |
He that deviseth to do evil, men shall call him a mischievous person.
| זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ׃ | 9 |
The thought of the foolish is sin: and the scorner is an abomination to men.
| התרפית ביום צרה צר כחכה׃ | 10 |
If thou faint in the day of adversity, thy strength is small.
| הצל לקחים למות ומטים להרג אם תחשוך׃ | 11 |
Deliver them that are carried away unto death, and those that are ready to be slain see that thou hold back.
| כי תאמר הן לא ידענו זה הלא תכן לבות הוא יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו׃ | 12 |
If thou sayest, Behold, we knew not this: doth not he that weigheth the hearts consider it? and he that keepeth thy soul, doth not he know it? and shall not he render to every man according to his work?
| אכל בני דבש כי טוב ונפת מתוק על חכך׃ | 13 |
My son, eat thou honey, for it is good; and the honeycomb, which is sweet to thy taste:
| כן דעה חכמה לנפשך אם מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת׃ | 14 |
So shalt thou know wisdom to be unto thy soul: if thou hast found it, then shall there be a reward, and thy hope shall not be cut off.
| אל תארב רשע לנוה צדיק אל תשדד רבצו׃ | 15 |
Lay not wait, O wicked man, against the habitation of the righteous; spoil not his resting place:
| כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה׃ | 16 |
For a righteous man falleth seven times, and riseth up again: but the wicked are overthrown by calamity.
| בנפל אויביך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך׃ | 17 |
Rejoice not when thine enemy falleth, and let not thine heart be glad when he is overthrown:
| פן יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו׃ | 18 |
Lest the LORD see it, and it displease him, and he turn away his wrath from him.
| אל תתחר במרעים אל תקנא ברשעים׃ | 19 |
Fret not thyself because of evil-doers; neither be thou envious at the wicked:
| כי לא תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך׃ | 20 |
For there will be no reward to the evil man; the lamp of the wicked shall be put out.
| ירא את יהוה בני ומלך עם שונים אל תתערב׃ | 21 |
My son, fear thou the LORD and the king: [and] meddle not with them that are given to change:
| כי פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע׃ | 22 |
For their calamity shall rise suddenly; and who knoweth the destruction of them both?
| גם אלה לחכמים הכר פנים במשפט בל טוב׃ | 23 |
These also are [sayings] of the wise. To have respect of persons in judgment is not good.
| אמר לרשע צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים׃ | 24 |
He that saith unto the wicked, Thou art righteous; peoples shall curse him, nations shall abhor him:
| ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב׃ | 25 |
But to them that rebuke [him] shall be delight, and a good blessing shall come upon them.
| שפתים ישק משיב דברים נכחים׃ | 26 |
He kisseth the lips that giveth a right answer.
| הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך׃ | 27 |
Prepare thy work without, and make it ready for thee in the field; and afterwards build thine house.
| אל תהי עד חנם ברעך והפתית בשפתיך׃ | 28 |
Be not a witness against thy neighbour without cause; and deceive not with thy lips.
| אל תאמר כאשר עשה לי כן אעשה לו אשיב לאיש כפעלו׃ | 29 |
Say not, I will do so to him as he hath done to me; I will render to the man according to his work.
| על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב׃ | 30 |
I went by the field of the slothful, and by the vineyard of the man void of understanding;
| והנה עלה כלו קמשנים כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה׃ | 31 |
And, lo, it was all grown over with thorns, the face thereof was covered with nettles, and the stone wall thereof was broken down.
| ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר׃ | 32 |
Then I beheld, and considered well: I saw, and received instruction.
| מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב׃ | 33 |
[Yet] a little sleep, a little slumber, a little folding of the hands to sleep:
| ובא מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן׃ | 34 |
So shall thy poverty come as a robber; and thy want as an armed man.
