< מִשְׁלֵי 23 >

כי תשב ללחום את מושל בין תבין את אשר לפניך׃ 1
När du sitter och äter med enom herra, så gif akt uppå, hvad för dig handladt varder;
ושמת שכין בלעך אם בעל נפש אתה׃ 2
Och sätt en knif på din hals, om du vill behålla lifvet.
אל תתאו למטעמותיו והוא לחם כזבים׃ 3
Önska dig icke af hans mat; ty det är falskt bröd.
אל תיגע להעשיר מבינתך חדל׃ 4
Möd dig icke till att varda rik, och vänd igen af dina funder.
התעוף עיניך בו ואיננו כי עשה יעשה לו כנפים כנשר ועיף השמים׃ 5
Låt icke din ögon flyga efter det som du icke få kan; ty detsamma gör sig vingar såsom en örn, och flyger upp åt himmelen.
אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמתיו׃ 6
Ät icke bröd med en afundsfull, och önska dig icke hans mat;
כי כמו שער בנפשו כן הוא אכל ושתה יאמר לך ולבו בל עמך׃ 7
Ty såsom ett spökelse är han innantill. Han säger: Ät och drick; och hans hjerta är dock icke till dig.
פתך אכלת תקיאנה ושחת דבריך הנעימים׃ 8
Dine betar, som du ätit hafver, måste du utspy; och måste din vänliga ord förtappat hafva.
באזני כסיל אל תדבר כי יבוז לשכל מליך׃ 9
Tala icke för ens dåras öron; ty han föraktar dins tals klokhet.
אל תסג גבול עולם ובשדי יתומים אל תבא׃ 10
För icke tillbaka de förra råmärke, och gack icke in uppå de faderlösas åker;
כי גאלם חזק הוא יריב את ריבם אתך׃ 11
Ty deras förlösare är mägtig; han skall uträtta deras sak emot dig.
הביאה למוסר לבך ואזנך לאמרי דעת׃ 12
Gif ditt hjerta till tuktan, och din öron till förnuftigt tal.
אל תמנע מנער מוסר כי תכנו בשבט לא ימות׃ 13
Låt icke af att tukta pilten; ty om du slår honom med ris, så betorf man icke dräpa honom.
אתה בשבט תכנו ונפשו משאול תציל׃ (Sheol h7585) 14
Du slår honom med ris; men du friar hans själ ifrå helvetet. (Sheol h7585)
בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני׃ 15
Min son, om du vis är, så gläder sig ock mitt hjerta;
ותעלזנה כליותי בדבר שפתיך מישרים׃ 16
Och mine njurar äro glade, när dina läppar tala det rätt är.
אל יקנא לבך בחטאים כי אם ביראת יהוה כל היום׃ 17
Ditt hjerta följe icke syndarom; utan var dagliga uti Herrans fruktan.
כי אם יש אחרית ותקותך לא תכרת׃ 18
Ty det skall vara dig framdeles godt, och ditt väntande skall icke fela.
שמע אתה בני וחכם ואשר בדרך לבך׃ 19
Hör, min son, och var vis; och styr ditt hjerta in på vägen.
אל תהי בסבאי יין בזללי בשר למו׃ 20
Var icke ibland drinkare och slösare;
כי סבא וזולל יורש וקרעים תלביש נומה׃ 21
Ty de drinkare och slösare varda fattige, och en sofvare måste rifven kläder bära.
שמע לאביך זה ילדך ואל תבוז כי זקנה אמך׃ 22
Hör din fader, den dig födt hafver, och förakta icke dina moder, då hon gammal varder.
אמת קנה ואל תמכר חכמה ומוסר ובינה׃ 23
Köp sanningena, och sälj icke bort henne; vishet, tuktan och förstånd.
גול יגול אבי צדיק יולד חכם וישמח בו׃ 24
Dens rättfärdigas fader gläder sig; och den som en visan födt hafver, han är glad deröfver.
ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך׃ 25
Låt din fader och dina moder glädja sig, och glädje sig den dig födt hafver.
תנה בני לבך לי ועיניך דרכי תרצנה׃ 26
Gif mig, min son, ditt hjerta, och låt dinom ögom mina vägar behaga.
כי שוחה עמקה זונה ובאר צרה נכריה׃ 27
Ty en sköka är en djup grop, och horkonan är en trång grop.
אף היא כחתף תארב ובוגדים באדם תוסף׃ 28
Och vaktar hon såsom en röfvare, och de oaktsamma ibland menniskorna samkar hon till sig.
למי אוי למי אבוי למי מדונים למי שיח למי פצעים חנם למי חכללות עינים׃ 29
Hvar är ve? Hvar är sorg? Hvar är kif? Hvar är klagan? Hvar äro sår utan sak? Hvar äro röd ögon?
למאחרים על היין לבאים לחקר ממסך׃ 30
Nämliga der man dryckenskap öfvar, och kommer till att utdricka hvad inskänkt är.
אל תרא יין כי יתאדם כי יתן בכיס עינו יתהלך במישרים׃ 31
Se icke till vinet, att det så rödt är, och står så dägeligit i glasena, och går lätteliga in;
אחריתו כנחש ישך וכצפעני יפרש׃ 32
Men på sistone biter det såsom en orm, och stinger såsom en huggorm.
עיניך יראו זרות ולבך ידבר תהפכות׃ 33
Så se din ögon efter andra qvinnor; och ditt hjerta talar oskälig ting;
והיית כשכב בלב ים וכשכב בראש חבל׃ 34
Och du blifver såsom en den der sofver midt i hafvet, och såsom den der sofver ofvanpå en mast.
הכוני בל חליתי הלמוני בל ידעתי מתי אקיץ אוסיף אבקשנו עוד׃ 35
De slå mig, och det gör mig intet ondt; de stöta mig, men jag känner det intet. När skall jag uppvaka, att jag måtte komma till drycks igen?

< מִשְׁלֵי 23 >