כי תשב ללחום את מושל בין תבין את אשר לפניך׃ | 1 |
כִּֽי־תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת־מוֹשֵׁל בִּין תָּבִין אֶת־אֲשֶׁר לְפָנֶֽיךָ׃ |
ושמת שכין בלעך אם בעל נפש אתה׃ | 2 |
וְשַׂמְתָּ שַׂכִּין בְּלֹעֶךָ אִם־בַּעַל נֶפֶשׁ אָֽתָּה׃ |
אל תתאו למטעמותיו והוא לחם כזבים׃ | 3 |
אַל־תִּתְאָו לְמַטְעַמּוֹתָיו וְהוּא לֶחֶם כְּזָבִֽים׃ |
אל תיגע להעשיר מבינתך חדל׃ | 4 |
אַל־תִּיגַע לְֽהַעֲשִׁיר מִֽבִּינָתְךָ חֲדָֽל׃ |
התעוף עיניך בו ואיננו כי עשה יעשה לו כנפים כנשר ועיף השמים׃ | 5 |
התעוף הֲתָעִיף עֵינֶיךָ בּוֹ וְֽאֵינֶנּוּ כִּי עָשֹׂה יַעֲשֶׂה־לּוֹ כְנָפַיִם כְּנֶשֶׁר ועיף יָעוּף הַשָּׁמָֽיִם׃ |
אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמתיו׃ | 6 |
אַל־תִּלְחַם אֶת־לֶחֶם רַע עָיִן וְאַל־תתאו תִּתְאָיו לְמַטְעַמֹּתָֽיו׃ |
כי כמו שער בנפשו כן הוא אכל ושתה יאמר לך ולבו בל עמך׃ | 7 |
כִּי ׀ כְּמוֹ־שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן־הוּא אֱכֹל וּשְׁתֵה יֹאמַר לָךְ וְלִבּוֹ בַּל־עִמָּֽךְ׃ |
פתך אכלת תקיאנה ושחת דבריך הנעימים׃ | 8 |
פִּֽתְּךָ־אָכַלְתָּ תְקִיאֶנָּה וְשִׁחַתָּ דְּבָרֶיךָ הַנְּעִימִֽים׃ |
באזני כסיל אל תדבר כי יבוז לשכל מליך׃ | 9 |
בְּאָזְנֵי כְסִיל אַל־תְּדַבֵּר כִּֽי־יָבוּז לְשֵׂכֶל מִלֶּֽיךָ׃ |
אל תסג גבול עולם ובשדי יתומים אל תבא׃ | 10 |
אַל־תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם וּבִשְׂדֵי יְתוֹמִים אַל־תָּבֹֽא׃ |
כי גאלם חזק הוא יריב את ריבם אתך׃ | 11 |
כִּֽי־גֹאֲלָם חָזָק הֽוּא־יָרִיב אֶת־רִיבָם אִתָּֽךְ׃ |
הביאה למוסר לבך ואזנך לאמרי דעת׃ | 12 |
הָבִיאָה לַמּוּסָר לִבֶּךָ וְאָזְנֶךָ לְאִמְרֵי־דָֽעַת׃ |
אל תמנע מנער מוסר כי תכנו בשבט לא ימות׃ | 13 |
אַל־תִּמְנַע מִנַּעַר מוּסָר כִּֽי־תַכֶּנּוּ בַשֵּׁבֶט לֹא יָמֽוּת׃ |
אתה בשבט תכנו ונפשו משאול תציל׃ (Sheol h7585) | 14 |
אַתָּה בַּשֵּׁבֶט תַּכֶּנּוּ וְנַפְשׁוֹ מִשְּׁאוֹל תַּצִּֽיל׃ (Sheol h7585) |
בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני׃ | 15 |
בְּנִי אִם־חָכַם לִבֶּךָ יִשְׂמַח לִבִּי גַם־אָֽנִי׃ |
ותעלזנה כליותי בדבר שפתיך מישרים׃ | 16 |
וְתַעְלֹזְנָה כִלְיוֹתָי בְּדַבֵּר שְׂפָתֶיךָ מֵישָׁרִֽים׃ |
אל יקנא לבך בחטאים כי אם ביראת יהוה כל היום׃ | 17 |
אַל־יְקַנֵּא לִבְּךָ בַּֽחַטָּאִים כִּי אִם־בְּיִרְאַת־יְהוָה כָּל־הַיּֽוֹם׃ |
כי אם יש אחרית ותקותך לא תכרת׃ | 18 |
כִּי אִם־יֵשׁ אַחֲרִית וְתִקְוָתְךָ לֹא תִכָּרֵֽת׃ |
שמע אתה בני וחכם ואשר בדרך לבך׃ | 19 |
שְׁמַע־אַתָּה בְנִי וַחֲכָם וְאַשֵּׁר בַּדֶּרֶךְ לִבֶּֽךָ׃ |
אל תהי בסבאי יין בזללי בשר למו׃ | 20 |
אַל־תְּהִי בְסֹֽבְאֵי־יָיִן בְּזֹלֲלֵי בָשָׂר לָֽמוֹ׃ |
כי סבא וזולל יורש וקרעים תלביש נומה׃ | 21 |
כִּי־סֹבֵא וְזוֹלֵל יִוָּרֵשׁ וּקְרָעִים תַּלְבִּישׁ נוּמָֽה׃ |
שמע לאביך זה ילדך ואל תבוז כי זקנה אמך׃ | 22 |
שְׁמַע לְאָבִיךָ זֶה יְלָדֶךָ וְאַל־תָּבוּז כִּֽי־זָקְנָה אִמֶּֽךָ׃ |
אמת קנה ואל תמכר חכמה ומוסר ובינה׃ | 23 |
אֱמֶת קְנֵה וְאַל־תִּמְכֹּר חָכְמָה וּמוּסָר וּבִינָֽה׃ |
גול יגול אבי צדיק יולד חכם וישמח בו׃ | 24 |
גול גִּיל יגול יָגִיל אֲבִי צַדִּיק יולד וְיוֹלֵד חָכָם וישמח־יִשְׂמַח־בּֽוֹ׃ |
ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך׃ | 25 |
יִֽשְׂמַח־אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יֽוֹלַדְתֶּֽךָ׃ |
תנה בני לבך לי ועיניך דרכי תרצנה׃ | 26 |
תְּנָֽה־בְנִי לִבְּךָ לִי וְעֵינֶיךָ דְּרָכַי תרצנה תִּצֹּֽרְנָה׃ |
כי שוחה עמקה זונה ובאר צרה נכריה׃ | 27 |
כִּֽי־שׁוּחָה עֲמֻקָּה זוֹנָה וּבְאֵר צָרָה נָכְרִיָּֽה׃ |
אף היא כחתף תארב ובוגדים באדם תוסף׃ | 28 |
אַף־הִיא כְּחֶתֶף תֶּֽאֱרֹב וּבוֹגְדִים בְּאָדָם תּוֹסִֽף׃ |
למי אוי למי אבוי למי מדונים למי שיח למי פצעים חנם למי חכללות עינים׃ | 29 |
לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי לְמִי מדונים מִדְיָנִים ׀ לְמִי שִׂיחַ לְמִי פְּצָעִים חִנָּם לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָֽיִם׃ |
למאחרים על היין לבאים לחקר ממסך׃ | 30 |
לַֽמְאַחֲרִים עַל־הַיָּיִן לַבָּאִים לַחְקֹר מִמְסָֽךְ׃ |
אל תרא יין כי יתאדם כי יתן בכיס עינו יתהלך במישרים׃ | 31 |
אַל־תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם כִּֽי־יִתֵּן בכיס בַּכּוֹס עֵינוֹ יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִֽים׃ |
אחריתו כנחש ישך וכצפעני יפרש׃ | 32 |
אַחֲרִיתוֹ כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ וּֽכְצִפְעֹנִי יַפְרִֽשׁ׃ |
עיניך יראו זרות ולבך ידבר תהפכות׃ | 33 |
עֵינֶיךָ יִרְאוּ זָרוֹת וְלִבְּךָ יְדַבֵּר תַּהְפֻּכֽוֹת׃ |
והיית כשכב בלב ים וכשכב בראש חבל׃ | 34 |
וְהָיִיתָ כְּשֹׁכֵב בְּלֶב־יָם וּכְשֹׁכֵב בְּרֹאשׁ חִבֵּֽל׃ |
הכוני בל חליתי הלמוני בל ידעתי מתי אקיץ אוסיף אבקשנו עוד׃ | 35 |
הִכּוּנִי בַל־חָלִיתִי הֲלָמוּנִי בַּל־יָדָעְתִּי מָתַי אָקִיץ אוֹסִיף אֲבַקְשֶׁנּוּ עֽוֹד׃ |