נבחר שם מעשר רב מכסף ומזהב חן טוב׃ | 1 |
נִבְחָר שֵׁם מֵעֹשֶׁר רָב מִכֶּסֶף וּמִזָּהָב חֵן טֽוֹב׃ |
עשיר ורש נפגשו עשה כלם יהוה׃ | 2 |
עָשִׁיר וָרָשׁ נִפְגָּשׁוּ עֹשֵׂה כֻלָּם יְהוָֽה׃ |
ערום ראה רעה ויסתר ופתיים עברו ונענשו׃ | 3 |
עָרוּם ׀ רָאָה רָעָה ויסתר וְנִסְתָּר וּפְתָיִים עָבְרוּ וְֽנֶעֱנָֽשׁוּ׃ |
עקב ענוה יראת יהוה עשר וכבוד וחיים׃ | 4 |
עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת יְהוָה עֹשֶׁר וְכָבוֹד וְחַיִּֽים׃ |
צנים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם׃ | 5 |
צִנִּים פַּחִים בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶֽם׃ |
חנך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה׃ | 6 |
חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל־פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּֽי־יַזְקִין לֹֽא־יָסוּר מִמֶּֽנָּה׃ |
עשיר ברשים ימשול ועבד לוה לאיש מלוה׃ | 7 |
עָשִׁיר בְּרָשִׁים יִמְשׁוֹל וְעֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶֽה׃ |
זורע עולה יקצור און ושבט עברתו יכלה׃ | 8 |
זוֹרֵעַ עַוְלָה יקצור־יִקְצָר־אָוֶן וְשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ יִכְלֶֽה׃ |
טוב עין הוא יברך כי נתן מלחמו לדל׃ | 9 |
טֽוֹב־עַיִן הוּא יְבֹרָךְ כִּֽי־נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדָּֽל׃ |
גרש לץ ויצא מדון וישבת דין וקלון׃ | 10 |
גָּרֵֽשׁ לֵץ וְיֵצֵא מָדוֹן וְיִשְׁבֹּת דִּין וְקָלֽוֹן׃ |
אהב טהור לב חן שפתיו רעהו מלך׃ | 11 |
אֹהֵב טהור־טְהָר־לֵב חֵן שְׂפָתָיו רֵעֵהוּ מֶֽלֶךְ׃ |
עיני יהוה נצרו דעת ויסלף דברי בגד׃ | 12 |
עֵינֵי יְהוָה נָצְרוּ דָעַת וַיְסַלֵּף דִּבְרֵי בֹגֵֽד׃ |
אמר עצל ארי בחוץ בתוך רחבות ארצח׃ | 13 |
אָמַר עָצֵל אֲרִי בַחוּץ בְּתוֹךְ רְחֹבוֹת אֵֽרָצֵֽחַ׃ |
שוחה עמקה פי זרות זעום יהוה יפול שם׃ | 14 |
שׁוּחָה עֲמֻקָּה פִּי זָרוֹת זְעוּם יְהוָה יפול־יִפָּל־שָֽׁם׃ |
אולת קשורה בלב נער שבט מוסר ירחיקנה ממנו׃ | 15 |
אִוֶּלֶת קְשׁוּרָה בְלֶב־נָעַר שֵׁבֶט מוּסָר יַרְחִיקֶנָּה מִמֶּֽנּוּ׃ |
עשק דל להרבות לו נתן לעשיר אך למחסור׃ | 16 |
עֹשֵֽׁק דָּל לְהַרְבּוֹת לוֹ נֹתֵן לְעָשִׁיר אַךְ־לְמַחְסֽוֹר׃ |
הט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי׃ | 17 |
הַט אָזְנְךָ וּשְׁמַע דִּבְרֵי חֲכָמִים וְלִבְּךָ תָּשִׁית לְדַעְתִּֽי׃ |
כי נעים כי תשמרם בבטנך יכנו יחדו על שפתיך׃ | 18 |
כִּֽי־נָעִים כִּֽי־תִשְׁמְרֵם בְּבִטְנֶךָ יִכֹּנוּ יַחְדָּו עַל־שְׂפָתֶֽיךָ׃ |
להיות ביהוה מבטחך הודעתיך היום אף אתה׃ | 19 |
לִהְיוֹת בַּיהוָה מִבְטַחֶךָ הוֹדַעְתִּיךָ הַיּוֹם אַף־אָֽתָּה׃ |
הלא כתבתי לך שלשום במועצות ודעת׃ | 20 |
הֲלֹא כָתַבְתִּי לְךָ שלשום שָׁלִישִׁים בְּמוֹעֵצֹת וָדָֽעַת׃ |
להודיעך קשט אמרי אמת להשיב אמרים אמת לשלחיך׃ | 21 |
לְהוֹדִֽיעֲךָ קֹשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת לְהָשִׁיב אֲמָרִים אֱמֶת לְשֹׁלְחֶֽיךָ׃ |
אל תגזל דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער׃ | 22 |
אַֽל־תִּגְזָל־דָּל כִּי דַל־הוּא וְאַל־תְּדַכֵּא עָנִי בַשָּֽׁעַר׃ |
כי יהוה יריב ריבם וקבע את קבעיהם נפש׃ | 23 |
כִּֽי־יְהוָה יָרִיב רִיבָם וְקָבַע אֶת־קֹבְעֵיהֶם נָֽפֶשׁ׃ |
אל תתרע את בעל אף ואת איש חמות לא תבוא׃ | 24 |
אַל־תִּתְרַע אֶת־בַּעַל אָף וְאֶת־אִישׁ חֵמוֹת לֹא תָבֽוֹא׃ |
פן תאלף ארחתו ולקחת מוקש לנפשך׃ | 25 |
פֶּן־תֶּאֱלַף ארחתו אֹֽרְחֹתָיו וְלָקַחְתָּ מוֹקֵשׁ לְנַפְשֶֽׁךָ׃ |
אל תהי בתקעי כף בערבים משאות׃ | 26 |
אַל־תְּהִי בְתֹֽקְעֵי־כָף בַּעֹרְבִים מַשָּׁאֽוֹת׃ |
אם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך׃ | 27 |
אִם־אֵֽין־לְךָ לְשַׁלֵּם לָמָּה יִקַּח מִשְׁכָּבְךָ מִתַּחְתֶּֽיךָ׃ |
אל תסג גבול עולם אשר עשו אבותיך׃ | 28 |
אַל־תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבוֹתֶֽיךָ׃ |
חזית איש מהיר במלאכתו לפני מלכים יתיצב בל יתיצב לפני חשכים׃ | 29 |
חָזִיתָ אִישׁ ׀ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ לִֽפְנֵֽי־מְלָכִים יִתְיַצָּב בַּל־יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּֽים׃ |