< מִשְׁלֵי 22 >
נבחר שם מעשר רב מכסף ומזהב חן טוב׃ | 1 |
Hellere godt Navn end megen rigdom, Yndest er bedre end Sølv og Guld
עשיר ורש נפגשו עשה כלם יהוה׃ | 2 |
Rig og fattig mødes, HERREN har skabt dem begge.
ערום ראה רעה ויסתר ופתיים עברו ונענשו׃ | 3 |
Den kloge ser Faren og søger i Skjul, tankeløse går videre og bøder.
עקב ענוה יראת יהוה עשר וכבוד וחיים׃ | 4 |
Lønnen for Ydmyghed og HERRENs Frygt er Rigdom, Ære og Liv.
צנים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם׃ | 5 |
På den svigefuldes Vej er der Torne og Snarer; vil man vogte sin Sjæl, må man holde sig fra dem.
חנך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה׃ | 6 |
Væn Drengen til den Vej, han skal følge, da viger han ikke derfra, selv gammel.
עשיר ברשים ימשול ועבד לוה לאיש מלוה׃ | 7 |
Over Fattigfolk råder den rige, Låntager bliver Långivers Træl.
זורע עולה יקצור און ושבט עברתו יכלה׃ | 8 |
Hvo Uret sår, vil høste Fortræd, hans Vredes Ris skal slå ham selv.
טוב עין הוא יברך כי נתן מלחמו לדל׃ | 9 |
Den vennesæle velsignes, thi han deler sit Brød med den ringe.
גרש לץ ויצא מדון וישבת דין וקלון׃ | 10 |
Driv Spotteren ud, så går Trætten med, og Hiv og Smæden får Ende.
אהב טהור לב חן שפתיו רעהו מלך׃ | 11 |
HERREN elsker den rene af Hjertet; med Ynde på Læben er man Kongens Ven.
עיני יהוה נצרו דעת ויסלף דברי בגד׃ | 12 |
HERRENs Øjne agter på Kundskab, men han kuldkaster troløses Ord.
אמר עצל ארי בחוץ בתוך רחבות ארצח׃ | 13 |
Den lade siger: "En Løve på Gaden! Jeg kan let blive revet ihjel på Torvet."
שוחה עמקה פי זרות זעום יהוה יפול שם׃ | 14 |
Fremmed Kvindes Mund er en bundløs Grav, den, HERREN er vred på, falder deri.
אולת קשורה בלב נער שבט מוסר ירחיקנה ממנו׃ | 15 |
Dårskab er knyttet til Ynglingens Hjerte, Tugtens Ris skal tjerne den fra ham.
עשק דל להרבות לו נתן לעשיר אך למחסור׃ | 16 |
Vold mod den ringe øger hans Eje, Gave til Rigmand gør ham kun fattig. -
הט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי׃ | 17 |
Bøj Øret og hør de vises Ord, vend Hjertet til og kend deres Liflighed!
כי נעים כי תשמרם בבטנך יכנו יחדו על שפתיך׃ | 18 |
Vogter du dem i dit Indre, er de alle rede på Læben.
להיות ביהוה מבטחך הודעתיך היום אף אתה׃ | 19 |
For at din Lid skal stå til HERREN, lærer jeg dig i Dag.
הלא כתבתי לך שלשום במועצות ודעת׃ | 20 |
Alt i Går optegned jeg til dig, alt i Forgårs Råd og Kundskab
להודיעך קשט אמרי אמת להשיב אמרים אמת לשלחיך׃ | 21 |
for at lære dig rammende Sandhedsord, at du kan svare sandt, når du spørges.
אל תגזל דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער׃ | 22 |
Røv ej fra den ringe, fordi han er ringe, knus ikke den arme i Porten:
כי יהוה יריב ריבם וקבע את קבעיהם נפש׃ | 23 |
thi HERREN fører deres Sag og raner deres Ransmænds Liv.
אל תתרע את בעל אף ואת איש חמות לא תבוא׃ | 24 |
Vær ej Ven med den, der let bliver hidsig, omgås ikke vredladen Mand,
פן תאלף ארחתו ולקחת מוקש לנפשך׃ | 25 |
at du ikke skal lære hans Stier og hente en Snare for din Sjæl.
אל תהי בתקעי כף בערבים משאות׃ | 26 |
Hør ikke til dem, der giver Håndslag, dem, som borger for Gæld!
אם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך׃ | 27 |
Såfremt du ej kan betale, tager man Sengen, du ligger i.
אל תסג גבול עולם אשר עשו אבותיך׃ | 28 |
Flyt ej ældgamle Skel, dem, dine Fædre satte.
חזית איש מהיר במלאכתו לפני מלכים יתיצב בל יתיצב לפני חשכים׃ | 29 |
Ser du en Mand, som er snar til sin Gerning, da skal han stedes for Konger, ikke for Folk af ringe Stand.