מִשְׁלֵי 22

1 נבחר שם מעשר רב מכסף ומזהב חן טוב׃

Et godt Navn er at foretrække for stor Rigdom; Gunst er bedre end Sølv og Guld.

2 עשיר ורש נפגשו עשה כלם יהוה׃

Rig og fattig mødtes; Herren har skabt dem alle.

3 ערום ראה רעה ויסתר ופתיים עברו ונענשו׃

Den kloge saa Ulykken og skjulte sig; men de uerfarne gik frem og maatte bøde.

4 עקב ענוה יראת יהוה עשר וכבוד וחיים׃

Løn for Sagtmodighed og Herrens Frygt er Rigdom og Ære og Liv.

5 צנים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם׃

Torne og Snarer ere paa den forvendtes Vej; den, som vil bevare sin Sjæl, holde sig langt fra dem.

6 חנך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה׃

Oplær den unge efter hans Vejs Beskaffenhed; endog naar han bliver gammel, skal han ikke vige derfra.

7 עשיר ברשים ימשול ועבד לוה לאיש מלוה׃

Den rige hersker over de fattige; og den, som tager til Laans, bliver Træl for den Mand, som udlaaner.

8 זורע עולה יקצור און ושבט עברתו יכלה׃

Hvo som saar Uret, skal høste Ulykke, og hans Grumheds Ris skal tages bort.

9 טוב עין הוא יברך כי נתן מלחמו לדל׃

Den, som har et godt Øje, skal velsignes; thi han gav den ringe af sit Brød.

10 גרש לץ ויצא מדון וישבת דין וקלון׃

Uddriv Spotteren, saa gaar Trætten med, saa skal Kiv og Forsmædelse høre op.

11 אהב טהור לב חן שפתיו רעהו מלך׃

Den, som elsker Hjertets Renhed, hvis Læber ere yndige, hans Ven er Kongen.

12 עיני יהוה נצרו דעת ויסלף דברי בגד׃

Herrens Øjne vaage over Kundskab, og han kuldkaster den troløses Ord.

13 אמר עצל ארי בחוץ בתוך רחבות ארצח׃

Den lade siger: Der er en Løve derude, jeg kunde blive revet ihjel midt paa Gaderne.

14 שוחה עמקה פי זרות זעום יהוה יפול שם׃

Fremmede Kvinders Mund er en dyb Grav; den, Herren er vred paa, skal falde deri.

15 אולת קשורה בלב נער שבט מוסר ירחיקנה ממנו׃

Daarlighed er knyttet til den unges Hjerte; Tugtens Ris skal drive den langt fra ham.

16 עשק דל להרבות לו נתן לעשיר אך למחסור׃

Hvo som fortrykker den ringe for at formere sit eget, og hvo som giver en rig, skal kun have Mangel.

17 הט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי׃

Bøj dit Øre, og hør de vises Ord, og vend dit Hjerte til min Kundskab!

18 כי נעים כי תשמרם בבטנך יכנו יחדו על שפתיך׃

Thi det er yndigt, dersom du bevarer dem i dit Indre; de skulle alle være rede paa dine Læber.

19 להיות ביהוה מבטחך הודעתיך היום אף אתה׃

Paa det at din Tillid skal være til Herren, har jeg kundgjort det i Dag for dig, ja, for dig.

20 הלא כתבתי לך שלשום במועצות ודעת׃

Har jeg ikke skrevet dig ypperlige Ting med Raad og Undervisning

21 להודיעך קשט אמרי אמת להשיב אמרים אמת לשלחיך׃

for at kundgøre dig, hvad der er vist, Sandheds Ord, at du kan svare dem, som sendte dig, Ord, som ere Sandhed?

22 אל תגזל דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער׃

Røv ikke fra den ringe, fordi han er ringe, og knus ikke den elendige for Retten.

23 כי יהוה יריב ריבם וקבע את קבעיהם נפש׃

Thi Herren skal udføre deres Sag, og dem, som berøve dem, skal han berøve Livet.

24 אל תתרע את בעל אף ואת איש חמות לא תבוא׃

Hold ikke Selskab med en vredagtig Mand, og kom ikke til en hidsig Mand,

25 פן תאלף ארחתו ולקחת מוקש לנפשך׃

at du ej skal lære hans Stier og faa en Snare for din Sjæl.

26 אל תהי בתקעי כף בערבים משאות׃

Vær ikke iblandt dem, som give Haandslag, iblandt dem, som borge for Gæld.

27 אם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך׃

Dersom du intet har at betale med, hvorfor skulde man tage din Seng bort under dig?

28 אל תסג גבול עולם אשר עשו אבותיך׃

Flyt ikke det gamle Landemærke, som dine Fædre have sat.

29 חזית איש מהיר במלאכתו לפני מלכים יתיצב בל יתיצב לפני חשכים׃

Ser du en Mand, som er snar i sin Gerning, han skal stille sig frem for Konger, han skal ikke stille sig frem for uansete Mænd.