< מִשְׁלֵי 20 >
לץ היין המה שכר וכל שגה בו לא יחכם׃ | 1 |
Luxuriosa res, vinum, et tumultuosa ebrietas: quicumque his delectatur, non erit sapiens.
נהם ככפיר אימת מלך מתעברו חוטא נפשו׃ | 2 |
Sicut rugitus leonis, ita et terror regis: qui provocat eum, peccat in animam suam.
כבוד לאיש שבת מריב וכל אויל יתגלע׃ | 3 |
Honor est homini, qui separat se a contentionibus: omnes autem stulti miscentur contumeliis.
מחרף עצל לא יחרש ישאל בקציר ואין׃ | 4 |
Propter frigus piger arare noluit: mendicabit ergo æstate, et non dabitur illi.
מים עמקים עצה בלב איש ואיש תבונה ידלנה׃ | 5 |
Sicut aqua profunda, sic consilium in corde viri: sed homo sapiens exhauriet illud.
רב אדם יקרא איש חסדו ואיש אמונים מי ימצא׃ | 6 |
Multi homines misericordes vocantur: virum autem fidelem quis inveniet?
מתהלך בתמו צדיק אשרי בניו אחריו׃ | 7 |
Iustus, qui ambulat in simplicitate sua, beatos post se filios derelinquet.
מלך יושב על כסא דין מזרה בעיניו כל רע׃ | 8 |
Rex, qui sedet in solio iudicii, dissipat omne malum intuitu suo.
מי יאמר זכיתי לבי טהרתי מחטאתי׃ | 9 |
Quis potest dicere: Mundum est cor meum, purus sum a peccato?
אבן ואבן איפה ואיפה תועבת יהוה גם שניהם׃ | 10 |
Pondus et pondus, mensura et mensura: utrumque abominabile est apud Deum.
גם במעלליו יתנכר נער אם זך ואם ישר פעלו׃ | 11 |
Ex studiis suis intelligitur puer, si munda et recta sint opera eius.
אזן שמעת ועין ראה יהוה עשה גם שניהם׃ | 12 |
Aurem audientem, et oculum videntem, Dominus fecit utrumque.
אל תאהב שנה פן תורש פקח עיניך שבע לחם׃ | 13 |
Noli diligere somnum, ne te egestas opprimat: aperi oculos tuos, et saturare panibus.
רע רע יאמר הקונה ואזל לו אז יתהלל׃ | 14 |
Malum est, malum est, dicit omnis emptor: et cum recesserit, tunc gloriabitur.
יש זהב ורב פנינים וכלי יקר שפתי דעת׃ | 15 |
Est aurum, et multitudo gemmarum: et vas pretiosum labia scientiæ.
לקח בגדו כי ערב זר ובעד נכרים חבלהו׃ | 16 |
Tolle vestimentum eius, qui fideiussor extitit alieni, et pro extraneis aufer pignus ab eo.
ערב לאיש לחם שקר ואחר ימלא פיהו חצץ׃ | 17 |
Suavis est homini panis mendacii: et postea implebitur os eius calculo.
מחשבות בעצה תכון ובתחבלות עשה מלחמה׃ | 18 |
Cogitationes consiliis roborantur: et gubernaculis tractanda sunt bella.
גולה סוד הולך רכיל ולפתה שפתיו לא תתערב׃ | 19 |
Ei, qui revelat mysteria, et ambulat fraudulenter, et dilatat labia sua, ne commiscearis.
מקלל אביו ואמו ידעך נרו באישון חשך׃ | 20 |
Qui maledicit patri suo, et matri, extinguetur lucerna eius in mediis tenebris.
נחלה מבחלת בראשנה ואחריתה לא תברך׃ | 21 |
Hereditas, ad quam festinatur in principio, in novissimo benedictione carebit.
אל תאמר אשלמה רע קוה ליהוה וישע לך׃ | 22 |
Ne dicas: Reddam malum: expecta Dominum, et liberabit te.
תועבת יהוה אבן ואבן ומאזני מרמה לא טוב׃ | 23 |
Abominatio est apud Dominum pondus et pondus: statera dolosa non est bona.
מיהוה מצעדי גבר ואדם מה יבין דרכו׃ | 24 |
A Domino diriguntur gressus viri: quis autem hominum intelligere potest viam suam?
מוקש אדם ילע קדש ואחר נדרים לבקר׃ | 25 |
Ruina est homini devorare sanctos, et post vota retractare.
מזרה רשעים מלך חכם וישב עליהם אופן׃ | 26 |
Dissipat impios rex sapiens, et incurvat super eos fornicem.
נר יהוה נשמת אדם חפש כל חדרי בטן׃ | 27 |
Lucerna Domini spiraculum hominis, quæ investigat omnia secreta ventris.
חסד ואמת יצרו מלך וסעד בחסד כסאו׃ | 28 |
Misericordia, et veritas custodiunt regem, et roboratur clementia thronus eius.
תפארת בחורים כחם והדר זקנים שיבה׃ | 29 |
Exultatio iuvenum, fortitudo eorum: et dignitas senum canities.
חברות פצע תמריק ברע ומכות חדרי בטן׃ | 30 |
Livor vulneris absterget mala: et plagæ in secretioribus ventris.