לץ היין המה שכר וכל שגה בו לא יחכם׃ | 1 |
לֵץ הַיַּיִן הֹמֶה שֵׁכָר וְכׇל־שֹׁגֶה בּוֹ לֹא יֶחְכָּֽם׃ |
נהם ככפיר אימת מלך מתעברו חוטא נפשו׃ | 2 |
נַהַם כַּכְּפִיר אֵימַת מֶלֶךְ מִתְעַבְּרוֹ חוֹטֵא נַפְשֽׁוֹ׃ |
כבוד לאיש שבת מריב וכל אויל יתגלע׃ | 3 |
כָּבוֹד לָאִישׁ שֶׁבֶת מֵרִיב וְכׇל־אֱוִיל יִתְגַּלָּֽע׃ |
מחרף עצל לא יחרש ישאל בקציר ואין׃ | 4 |
מֵחֹרֶף עָצֵל לֹא־יַחֲרֹשׁ (ישאל) [וְשָׁאַל] בַּקָּצִיר וָאָֽיִן׃ |
מים עמקים עצה בלב איש ואיש תבונה ידלנה׃ | 5 |
מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב־אִישׁ וְאִישׁ תְּבוּנָה יִדְלֶֽנָּה׃ |
רב אדם יקרא איש חסדו ואיש אמונים מי ימצא׃ | 6 |
רׇב־אָדָם יִקְרָא אִישׁ חַסְדּוֹ וְאִישׁ אֱמוּנִים מִי יִמְצָֽא׃ |
מתהלך בתמו צדיק אשרי בניו אחריו׃ | 7 |
מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָֽיו׃ |
מלך יושב על כסא דין מזרה בעיניו כל רע׃ | 8 |
מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל־כִּסֵּא־דִין מְזָרֶה בְעֵינָיו כׇּל־רָֽע׃ |
מי יאמר זכיתי לבי טהרתי מחטאתי׃ | 9 |
מִֽי־יֹאמַר זִכִּיתִי לִבִּי טָהַרְתִּי מֵחַטָּאתִֽי׃ |
אבן ואבן איפה ואיפה תועבת יהוה גם שניהם׃ | 10 |
אֶבֶן וָאֶבֶן אֵיפָה וְאֵיפָה תּוֹעֲבַת יְהֹוָה גַּם־שְׁנֵיהֶֽם׃ |
גם במעלליו יתנכר נער אם זך ואם ישר פעלו׃ | 11 |
גַּם בְּמַעֲלָלָיו יִתְנַכֶּר־נָעַר אִם־זַךְ וְאִם־יָשָׁר פׇּעֳלֽוֹ׃ |
אזן שמעת ועין ראה יהוה עשה גם שניהם׃ | 12 |
אֹזֶן שֹׁמַעַת וְעַיִן רֹאָה יְהֹוָה עָשָׂה גַם־שְׁנֵיהֶֽם׃ |
אל תאהב שנה פן תורש פקח עיניך שבע לחם׃ | 13 |
אַל־תֶּאֱהַב שֵׁנָה פֶּן־תִּוָּרֵשׁ פְּקַח עֵינֶיךָ שְֽׂבַֽע־לָֽחֶם׃ |
רע רע יאמר הקונה ואזל לו אז יתהלל׃ | 14 |
רַע רַע יֹאמַר הַקּוֹנֶה וְאֹזֵל לוֹ אָז יִתְהַלָּֽל׃ |
יש זהב ורב פנינים וכלי יקר שפתי דעת׃ | 15 |
יֵשׁ זָהָב וְרׇב־פְּנִינִים וּכְלִי יְקָר שִׂפְתֵי־דָֽעַת׃ |
לקח בגדו כי ערב זר ובעד נכרים חבלהו׃ | 16 |
לְֽקַח־בִּגְדוֹ כִּי־עָרַב זָר וּבְעַד (נכרים) [נׇכְרִיָּה] חַבְלֵֽהוּ׃ |
ערב לאיש לחם שקר ואחר ימלא פיהו חצץ׃ | 17 |
עָרֵב לָאִישׁ לֶחֶם שָׁקֶר וְאַחַר יִמָּֽלֵא־פִיהוּ חָצָֽץ׃ |
מחשבות בעצה תכון ובתחבלות עשה מלחמה׃ | 18 |
מַחֲשָׁבוֹת בְּעֵצָה תִכּוֹן וּבְתַחְבֻּלוֹת עֲשֵׂה מִלְחָמָֽה׃ |
גולה סוד הולך רכיל ולפתה שפתיו לא תתערב׃ | 19 |
גּֽוֹלֶה־סּוֹד הוֹלֵךְ רָכִיל וּלְפֹתֶה שְׂפָתָיו לֹא תִתְעָרָֽב׃ |
מקלל אביו ואמו ידעך נרו באישון חשך׃ | 20 |
מְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ יִֽדְעַךְ נֵרוֹ (באישון) [בֶּאֱשׁוּן] חֹֽשֶׁךְ׃ |
נחלה מבחלת בראשנה ואחריתה לא תברך׃ | 21 |
נַחֲלָה (מבחלת) [מְבֹהֶלֶת] בָּרִאשׁוֹנָה וְאַחֲרִיתָהּ לֹא תְבֹרָֽךְ׃ |
אל תאמר אשלמה רע קוה ליהוה וישע לך׃ | 22 |
אַל־תֹּאמַר אֲשַׁלְּמָה־רָע קַוֵּה לַיהֹוָה וְיֹשַֽׁע לָֽךְ׃ |
תועבת יהוה אבן ואבן ומאזני מרמה לא טוב׃ | 23 |
תּוֹעֲבַת יְהֹוָה אֶבֶן וָאָבֶן וּמֹאזְנֵי מִרְמָה לֹא־טֽוֹב׃ |
מיהוה מצעדי גבר ואדם מה יבין דרכו׃ | 24 |
מֵיְהֹוָה מִצְעֲדֵי־גָבֶר וְאָדָם מַה־יָּבִין דַּרְכּֽוֹ׃ |
מוקש אדם ילע קדש ואחר נדרים לבקר׃ | 25 |
מוֹקֵשׁ אָדָם יָלַע קֹדֶשׁ וְאַחַר נְדָרִים לְבַקֵּֽר׃ |
מזרה רשעים מלך חכם וישב עליהם אופן׃ | 26 |
מְזָרֶה רְשָׁעִים מֶלֶךְ חָכָם וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אוֹפָֽן׃ |
נר יהוה נשמת אדם חפש כל חדרי בטן׃ | 27 |
נֵר יְהֹוָה נִשְׁמַת אָדָם חֹפֵשׂ כׇּל־חַדְרֵי־בָֽטֶן׃ |
חסד ואמת יצרו מלך וסעד בחסד כסאו׃ | 28 |
חֶסֶד וֶֽאֱמֶת יִצְּרוּ־מֶלֶךְ וְסָעַד בַּחֶסֶד כִּסְאֽוֹ׃ |
תפארת בחורים כחם והדר זקנים שיבה׃ | 29 |
תִּפְאֶרֶת בַּחוּרִים כֹּחָם וַהֲדַר זְקֵנִים שֵׂיבָֽה׃ |
חברות פצע תמריק ברע ומכות חדרי בטן׃ | 30 |
חַבֻּרוֹת פֶּצַע (תמריק) [תַּמְרוּק] בְּרָע וּמַכּוֹת חַדְרֵי־בָֽטֶן׃ |