< מִשְׁלֵי 20 >
לץ היין המה שכר וכל שגה בו לא יחכם׃ | 1 |
En Spotter er Vinen, stærk Drik slår sig løs, og ingen, som raver deraf, er viis.
נהם ככפיר אימת מלך מתעברו חוטא נפשו׃ | 2 |
Som Løvebrøl er Rædslen, en Konge vækker, at vække hans Vrede er at vove sit Liv.
כבוד לאיש שבת מריב וכל אויל יתגלע׃ | 3 |
Mands Ære er det at undgå Trætte, men alle Tåber vil Strid.
מחרף עצל לא יחרש ישאל בקציר ואין׃ | 4 |
Om Efteråret pløjer den lade ikke, han søger i Høst, men finder intet.
מים עמקים עצה בלב איש ואיש תבונה ידלנה׃ | 5 |
Råd i Mands Hjerte er dybe Vande, men Mand med Indsigt drager det op.
רב אדם יקרא איש חסדו ואיש אמונים מי ימצא׃ | 6 |
Mangen kaldes en velvillig Mand, men hvem kan finde en trofast Mand?
מתהלך בתמו צדיק אשרי בניו אחריו׃ | 7 |
Retfærdig er den, som lydefrit vandrer, hans Sønner får Lykke efter ham.
מלך יושב על כסא דין מזרה בעיניו כל רע׃ | 8 |
Kongen, der sidder i Dommersædet, sigter alt ondt med sit Blik.
מי יאמר זכיתי לבי טהרתי מחטאתי׃ | 9 |
Hvo kan sige: "Jeg rensed mit Hjerte, og jeg er ren for Synd!"
אבן ואבן איפה ואיפה תועבת יהוה גם שניהם׃ | 10 |
To Slags Vægt og to Slags Mål, begge Dele er HERREN en Gru.
גם במעלליו יתנכר נער אם זך ואם ישר פעלו׃ | 11 |
Selv Drengen kendes på det, han gør, om han er ren og ret hans Færd.
אזן שמעת ועין ראה יהוה עשה גם שניהם׃ | 12 |
Øret, der hører, og Øjet, der ser, HERREN skabte dem begge.
אל תאהב שנה פן תורש פקח עיניך שבע לחם׃ | 13 |
Elsk ikke Søvn, at du ej bliver fattig, luk Øjnene op og bliv mæt.
רע רע יאמר הקונה ואזל לו אז יתהלל׃ | 14 |
Køberen siger: "Usselt, usselt!" men skryder af Handelen, når han går bort.
יש זהב ורב פנינים וכלי יקר שפתי דעת׃ | 15 |
Har man end Guld og Perler i Mængde, kosteligst Smykke er Kundskabslæber.
לקח בגדו כי ערב זר ובעד נכרים חבלהו׃ | 16 |
Tag hans Klæder, han borged for en anden, pant ham for fremmedes Skyld!
ערב לאיש לחם שקר ואחר ימלא פיהו חצץ׃ | 17 |
Sødt smager Løgnens Brød, bagefter fyldes Munden med Grus.
מחשבות בעצה תכון ובתחבלות עשה מלחמה׃ | 18 |
Planer, der lægges ved Rådslagning, lykkes; før Krig efter modent Overlæg!
גולה סוד הולך רכיל ולפתה שפתיו לא תתערב׃ | 19 |
Bagtaleren røber, hvad ham er betroet, hav ej med en åbenmundet at gøre!
מקלל אביו ואמו ידעך נרו באישון חשך׃ | 20 |
Den, der bander Fader og Moder, i Bælgmørke går hans Lampe ud.
נחלה מבחלת בראשנה ואחריתה לא תברך׃ | 21 |
Først haster man efter en Arv, men til sidst velsignes den ikke.
אל תאמר אשלמה רע קוה ליהוה וישע לך׃ | 22 |
Sig ikke: "Ondt vil jeg gengælde!" Bi på HERREN, så hjælper han dig.
תועבת יהוה אבן ואבן ומאזני מרמה לא טוב׃ | 23 |
To Slags Lodder er HERREN en Gru, det er ikke godt, at Vægten er falsk.
מיהוה מצעדי גבר ואדם מה יבין דרכו׃ | 24 |
Fra HERREN er Mands Fjed, hvor kan et Menneske fatte sin Skæbne!
מוקש אדם ילע קדש ואחר נדרים לבקר׃ | 25 |
Det er farligt at sige tankeløst: "Helligt!" og først efter Løftet tænke sig om.
מזרה רשעים מלך חכם וישב עליהם אופן׃ | 26 |
Viis Konge sigter de gudløse, lader Tærskehjul gå over dem.
נר יהוה נשמת אדם חפש כל חדרי בטן׃ | 27 |
Menneskets Ånd er en HERRENs Lampe, den ransager alle hans indres Kamre.
חסד ואמת יצרו מלך וסעד בחסד כסאו׃ | 28 |
Godhed og Troskab vogter Kongen, han støtter sin Trone ved Retfærd.
תפארת בחורים כחם והדר זקנים שיבה׃ | 29 |
Unges Stolthed er deres Styrke, gamles Smykke er grånet Hår.
חברות פצע תמריק ברע ומכות חדרי בטן׃ | 30 |
Blodige Strimer renser den onde og Hug hans Indres Kamre.