מִשְׁלֵי 2

1 בני אם תקח אמרי ומצותי תצפן אתך׃

Filho meu, se acceitares as minhas palavras, e esconderes comtigo os meus mandamentos,

2 להקשיב לחכמה אזנך תטה לבך לתבונה׃

Para fazeres attento á sabedoria o teu ouvido, e inclinares o teu coração ao entendimento,

3 כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך׃

E se clamares por entendimento, e por intelligencia alçares a tua voz,

4 אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה׃

Se como a prata a buscares e como a thesouros escondidos a esquadrinhares,

5 אז תבין יראת יהוה ודעת אלהים תמצא׃

Então entenderás o temor do Senhor, e acharás o conhecimento de Deus.

6 כי יהוה יתן חכמה מפיו דעת ותבונה׃

Porque o Senhor é o que dá a sabedoria: da sua bocca é que sae o conhecimento e o entendimento.

7 וצפן לישרים תושיה מגן להלכי תם׃

Elle reserva a verdadeira sabedoria para os rectos: escudo é para os que caminham na sinceridade.

8 לנצר ארחות משפט ודרך חסידו ישמר׃

Para que guardem as veredas do juizo: e elle o caminho dos seus sanctos conservará.

9 אז תבין צדק ומשפט ומישרים כל מעגל טוב׃

Então entenderás justiça, e juizo, e equidades, e todas as boas veredas,

10 כי תבוא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם׃

Quando a sabedoria entrar no teu coração, e o conhecimento fôr suave á tua alma.

11 מזמה תשמר עליך תבונה תנצרכה׃

O bom siso te guardará e a intelligencia te conservará;

12 להצילך מדרך רע מאיש מדבר תהפכות׃

Para te fazer escapar do mau caminho, e do homem que falla coisas perversas.

13 העזבים ארחות ישר ללכת בדרכי חשך׃

Dos que deixam as veredas da rectidão, para andarem pelos caminhos das trevas.

14 השמחים לעשות רע יגילו בתהפכות רע׃

Que se alegram de mal fazer, e folgam com as perversidades dos maus.

15 אשר ארחתיהם עקשים ונלוזים במעגלותם׃

Cujas veredas são tortuosas e que se desviam nas suas carreiras,

16 להצילך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה׃

Para te fazer escapar da mulher estranha, e da estrangeira que lisongeia com suas palavras.

17 העזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה׃

Que deixa o guia da sua mocidade e se esquece do concerto do seu Deus.

18 כי שחה אל מות ביתה ואל רפאים מעגלתיה׃

Porque a sua casa se inclina para a morte, e as suas veredas para os defuntos.

19 כל באיה לא ישובון ולא ישיגו ארחות חיים׃

Todos os que entrarem a ella não tornarão a sair, e não atinarão com as veredas da vida.

20 למען תלך בדרך טובים וארחות צדיקים תשמר׃

Para andares pelo caminho dos bons, e guardares as veredas dos justos.

21 כי ישרים ישכנו ארץ ותמימים יותרו בה׃

Porque os rectos habitarão a terra, e os sinceros permanecerão n'ella.

22 ורשעים מארץ יכרתו ובוגדים יסחו ממנה׃

Mas os impios serão arrancados da terra, e os aleivosos serão d'ella exterminados.