< מִשְׁלֵי 2 >

בני אם תקח אמרי ומצותי תצפן אתך׃ 1
Fili mi, si susceperis sermones meos, et mandata mea absconderis penes te:
להקשיב לחכמה אזנך תטה לבך לתבונה׃ 2
ut audiat sapientiam auris tua, inclina cor tuum ad cognoscendam prudentiam.
כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך׃ 3
Si enim sapientiam invocaveris, et inclinaveris cor tuum prudentiæ;
אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה׃ 4
si quæsieris eam quasi pecuniam, et sicut thesauros effoderis illam:
אז תבין יראת יהוה ודעת אלהים תמצא׃ 5
tunc intelliges timorem Domini, et scientiam Dei invenies,
כי יהוה יתן חכמה מפיו דעת ותבונה׃ 6
quia Dominus dat sapientiam, et ex ore ejus prudentia et scientia.
וצפן לישרים תושיה מגן להלכי תם׃ 7
Custodiet rectorum salutem, et proteget gradientes simpliciter,
לנצר ארחות משפט ודרך חסידו ישמר׃ 8
servans semitas justitiæ, et vias sanctorum custodiens.
אז תבין צדק ומשפט ומישרים כל מעגל טוב׃ 9
Tunc intelliges justitiam, et judicium, et æquitatem, et omnem semitam bonam.
כי תבוא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם׃ 10
Si intraverit sapientia cor tuum, et scientia animæ tuæ placuerit,
מזמה תשמר עליך תבונה תנצרכה׃ 11
consilium custodiet te, et prudentia servabit te:
להצילך מדרך רע מאיש מדבר תהפכות׃ 12
ut eruaris a via mala, et ab homine qui perversa loquitur;
העזבים ארחות ישר ללכת בדרכי חשך׃ 13
qui relinquunt iter rectum, et ambulant per vias tenebrosas;
השמחים לעשות רע יגילו בתהפכות רע׃ 14
qui lætantur cum malefecerint, et exsultant in rebus pessimis;
אשר ארחתיהם עקשים ונלוזים במעגלותם׃ 15
quorum viæ perversæ sunt, et infames gressus eorum.
להצילך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה׃ 16
Ut eruaris a muliere aliena, et ab extranea quæ mollit sermones suos,
העזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה׃ 17
et relinquit ducem pubertatis suæ,
כי שחה אל מות ביתה ואל רפאים מעגלתיה׃ 18
et pacti Dei sui oblita est. Inclinata est enim ad mortem domus ejus, et ad inferos semitæ ipsius. (questioned)
כל באיה לא ישובון ולא ישיגו ארחות חיים׃ 19
Omnes qui ingrediuntur ad eam non revertentur, nec apprehendent semitas vitæ.
למען תלך בדרך טובים וארחות צדיקים תשמר׃ 20
Ut ambules in via bona, et calles justorum custodias:
כי ישרים ישכנו ארץ ותמימים יותרו בה׃ 21
qui enim recti sunt habitabunt in terra, et simplices permanebunt in ea;
ורשעים מארץ יכרתו ובוגדים יסחו ממנה׃ 22
impii vero de terra perdentur, et qui inique agunt auferentur ex ea.

< מִשְׁלֵי 2 >