בני אם תקח אמרי ומצותי תצפן אתך׃ | 1 |
להקשיב לחכמה אזנך תטה לבך לתבונה׃ | 2 |
כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך׃ | 3 |
אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה׃ | 4 |
אז תבין יראת יהוה ודעת אלהים תמצא׃ | 5 |
כי יהוה יתן חכמה מפיו דעת ותבונה׃ | 6 |
וצפן לישרים תושיה מגן להלכי תם׃ | 7 |
לנצר ארחות משפט ודרך חסידו ישמר׃ | 8 |
אז תבין צדק ומשפט ומישרים כל מעגל טוב׃ | 9 |
כי תבוא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם׃ | 10 |
מזמה תשמר עליך תבונה תנצרכה׃ | 11 |
להצילך מדרך רע מאיש מדבר תהפכות׃ | 12 |
העזבים ארחות ישר ללכת בדרכי חשך׃ | 13 |
השמחים לעשות רע יגילו בתהפכות רע׃ | 14 |
אשר ארחתיהם עקשים ונלוזים במעגלותם׃ | 15 |
להצילך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה׃ | 16 |
העזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה׃ | 17 |
כי שחה אל מות ביתה ואל רפאים מעגלתיה׃ | 18 |
כל באיה לא ישובון ולא ישיגו ארחות חיים׃ | 19 |
למען תלך בדרך טובים וארחות צדיקים תשמר׃ | 20 |
כי ישרים ישכנו ארץ ותמימים יותרו בה׃ | 21 |
ורשעים מארץ יכרתו ובוגדים יסחו ממנה׃ | 22 |