מִשְׁלֵי 2

1 בני אם תקח אמרי ומצותי תצפן אתך׃

בְּנִי אִם־תִּקַּח אֲמָרָי וּמִצְוֺתַי תִּצְפֹּן אִתָּֽךְ׃

2 להקשיב לחכמה אזנך תטה לבך לתבונה׃

לְהַקְשִׁיב לַחׇכְמָה אׇזְנֶךָ תַּטֶּה לִבְּךָ לַתְּבוּנָֽה׃

3 כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך׃

כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא לַתְּבוּנָה תִּתֵּן קוֹלֶֽךָ׃

4 אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה׃

אִם־תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְֽכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶֽׂנָּה׃

5 אז תבין יראת יהוה ודעת אלהים תמצא׃

אָז תָּבִין יִרְאַת יְהֹוָה וְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְצָֽא׃

6 כי יהוה יתן חכמה מפיו דעת ותבונה׃

כִּֽי־יְהֹוָה יִתֵּן חׇכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָֽה׃

7 וצפן לישרים תושיה מגן להלכי תם׃

(וצפן) [יִצְפֹּן] לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה מָגֵן לְהֹלְכֵי תֹֽם׃

8 לנצר ארחות משפט ודרך חסידו ישמר׃

לִנְצֹר אׇרְחוֹת מִשְׁפָּט וְדֶרֶךְ חֲסִידָו יִשְׁמֹֽר׃

9 אז תבין צדק ומשפט ומישרים כל מעגל טוב׃

אָז תָּבִין צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים כׇּל־מַעְגַּל־טֽוֹב׃

10 כי תבוא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם׃

כִּֽי־תָבוֹא חׇכְמָה בְלִבֶּךָ וְדַעַת לְֽנַפְשְׁךָ יִנְעָֽם׃

11 מזמה תשמר עליך תבונה תנצרכה׃

מְזִמָּה תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ תְּבוּנָה תִנְצְרֶֽכָּה׃

12 להצילך מדרך רע מאיש מדבר תהפכות׃

לְהַצִּילְךָ מִדֶּרֶךְ רָע מֵאִישׁ מְדַבֵּר תַּהְפֻּכֽוֹת׃

13 העזבים ארחות ישר ללכת בדרכי חשך׃

הַעֹזְבִים אׇרְחוֹת יֹשֶׁר לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי־חֹֽשֶׁךְ׃

14 השמחים לעשות רע יגילו בתהפכות רע׃

הַשְּׂמֵחִים לַעֲשׂוֹת רָע יָגִילוּ בְּֽתַהְפֻּכוֹת רָֽע׃

15 אשר ארחתיהם עקשים ונלוזים במעגלותם׃

אֲשֶׁר אׇרְחֹתֵיהֶם עִקְּשִׁים וּנְלוֹזִים בְּמַעְגְּלוֹתָֽם׃

16 להצילך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה׃

לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה מִנׇּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִֽיקָה׃

17 העזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה׃

הַֽעֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ וְאֶת־בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵֽחָה׃

18 כי שחה אל מות ביתה ואל רפאים מעגלתיה׃

כִּי שָׁחָה אֶל־מָוֶת בֵּיתָהּ וְאֶל־רְפָאִים מַעְגְּלֹתֶֽיהָ׃

19 כל באיה לא ישובון ולא ישיגו ארחות חיים׃

כׇּל־בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן וְלֹֽא־יַשִּׂיגוּ אׇרְחוֹת חַיִּֽים׃

20 למען תלך בדרך טובים וארחות צדיקים תשמר׃

לְמַעַן תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים וְאׇרְחוֹת צַדִּיקִים תִּשְׁמֹֽר׃

21 כי ישרים ישכנו ארץ ותמימים יותרו בה׃

כִּֽי־יְשָׁרִים יִשְׁכְּנוּ־אָרֶץ וּתְמִימִים יִוָּתְרוּ בָֽהּ׃

22 ורשעים מארץ יכרתו ובוגדים יסחו ממנה׃

וּרְשָׁעִים מֵאֶרֶץ יִכָּרֵתוּ וּבוֹגְדִים יִסְּחוּ מִמֶּֽנָּה׃