< מִשְׁלֵי 2 >

בני אם תקח אמרי ומצותי תצפן אתך׃ 1
Υιέ μου, εάν δεχθής τους λόγους μου και ταμιεύσης τας εντολάς μου παρά σεαυτώ,
להקשיב לחכמה אזנך תטה לבך לתבונה׃ 2
ώστε να προσέξη το ωτίον σου εις την σοφίαν, να κλίνης την καρδίαν σου εις την σύνεσιν·
כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך׃ 3
και εάν επικαλεσθής την φρόνησιν, και υψώσης την φωνήν σου εις την σύνεσιν·
אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה׃ 4
εάν ζητήσης αυτήν ως αργύριον και εξερευνήσης αυτήν ως κεκρυμμένους θησαυρούς,
אז תבין יראת יהוה ודעת אלהים תמצא׃ 5
τότε θέλεις εννοήσει τον φόβον του Κυρίου και θέλεις ευρεί την επίγνωσιν του Θεού.
כי יהוה יתן חכמה מפיו דעת ותבונה׃ 6
Διότι ο Κύριος δίδει σοφίαν· εκ του στόματος αυτού εξέρχεται γνώσις και σύνεσις.
וצפן לישרים תושיה מגן להלכי תם׃ 7
Αποταμιεύει σωτηρίαν εις τους ευθείς· είναι ασπίς εις τους περιπατούντας εν ακεραιότητι,
לנצר ארחות משפט ודרך חסידו ישמר׃ 8
υπερασπίζων τας οδούς της δικαιοσύνης και φυλάττων την οδόν των οσίων αυτού.
אז תבין צדק ומשפט ומישרים כל מעגל טוב׃ 9
Τότε θέλεις εννοήσει δικαιοσύνην και κρίσιν και ευθύτητα, πάσαν οδόν αγαθήν.
כי תבוא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם׃ 10
Εάν η σοφία εισέλθη εις την καρδίαν σου και η γνώσις ηδύνη την ψυχήν σου,
מזמה תשמר עליך תבונה תנצרכה׃ 11
ορθή βουλή θέλει σε φυλάττει, σύνεσις θέλει σε διατηρεί·
להצילך מדרך רע מאיש מדבר תהפכות׃ 12
διά να σε ελευθερόνη από της οδού της πονηράς, από ανθρώπου λαλούντος δόλια,
העזבים ארחות ישר ללכת בדרכי חשך׃ 13
οίτινες εγκαταλείπουσι τας οδούς της ευθύτητος, διά να περιπατώσιν εν ταις οδοίς του σκότους·
השמחים לעשות רע יגילו בתהפכות רע׃ 14
οίτινες ηδύνονται εις το να κάμνωσι κακόν, χαίρουσιν εις τας διαστροφάς της κακίας,
אשר ארחתיהם עקשים ונלוזים במעגלותם׃ 15
των οποίων αι οδοί είναι σκολιαί και αι πορείαι αυτών διεστραμμέναι·
להצילך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה׃ 16
διά να σε ελευθερόνη από ξένης γυναικός, από αλλοτρίας κολακευούσης με τους λόγους αυτής,
העזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה׃ 17
ήτις εγκατέλιπε τον επιστήθιον της νεότητος αυτής και ελησμόνησε την διαθήκην του Θεού αυτής.
כי שחה אל מות ביתה ואל רפאים מעגלתיה׃ 18
Διότι ο οίκος αυτής καταβιβάζει εις τον θάνατον, και τα βήματα αυτής εις τους νεκρούς·
כל באיה לא ישובון ולא ישיגו ארחות חיים׃ 19
πάντες οι εισερχόμενοι προς αυτήν δεν επιστρέφουσιν ουδέ αναλαμβάνουσι τας οδούς της ζωής·
למען תלך בדרך טובים וארחות צדיקים תשמר׃ 20
διά να περιπατής εν τη οδώ των αγαθών και να φυλάττης τας τρίβους των δικαίων.
כי ישרים ישכנו ארץ ותמימים יותרו בה׃ 21
Διότι οι ευθείς θέλουσι κατοικήσει την γην, και οι τέλειοι θέλουσιν εναπολειφή εν αυτή.
ורשעים מארץ יכרתו ובוגדים יסחו ממנה׃ 22
Οι δε ασεβείς θέλουσιν εκκοπή από της γης, και οι παράνομοι θέλουσιν εκριζωθή απ' αυτής.

< מִשְׁלֵי 2 >