< מִשְׁלֵי 2 >
בני אם תקח אמרי ומצותי תצפן אתך׃ | 1 |
Υιέ μου, εάν δεχθής τους λόγους μου και ταμιεύσης τας εντολάς μου παρά σεαυτώ,
להקשיב לחכמה אזנך תטה לבך לתבונה׃ | 2 |
ώστε να προσέξη το ωτίον σου εις την σοφίαν, να κλίνης την καρδίαν σου εις την σύνεσιν·
כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך׃ | 3 |
και εάν επικαλεσθής την φρόνησιν, και υψώσης την φωνήν σου εις την σύνεσιν·
אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה׃ | 4 |
εάν ζητήσης αυτήν ως αργύριον και εξερευνήσης αυτήν ως κεκρυμμένους θησαυρούς,
אז תבין יראת יהוה ודעת אלהים תמצא׃ | 5 |
τότε θέλεις εννοήσει τον φόβον του Κυρίου και θέλεις ευρεί την επίγνωσιν του Θεού.
כי יהוה יתן חכמה מפיו דעת ותבונה׃ | 6 |
Διότι ο Κύριος δίδει σοφίαν· εκ του στόματος αυτού εξέρχεται γνώσις και σύνεσις.
וצפן לישרים תושיה מגן להלכי תם׃ | 7 |
Αποταμιεύει σωτηρίαν εις τους ευθείς· είναι ασπίς εις τους περιπατούντας εν ακεραιότητι,
לנצר ארחות משפט ודרך חסידו ישמר׃ | 8 |
υπερασπίζων τας οδούς της δικαιοσύνης και φυλάττων την οδόν των οσίων αυτού.
אז תבין צדק ומשפט ומישרים כל מעגל טוב׃ | 9 |
Τότε θέλεις εννοήσει δικαιοσύνην και κρίσιν και ευθύτητα, πάσαν οδόν αγαθήν.
כי תבוא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם׃ | 10 |
Εάν η σοφία εισέλθη εις την καρδίαν σου και η γνώσις ηδύνη την ψυχήν σου,
מזמה תשמר עליך תבונה תנצרכה׃ | 11 |
ορθή βουλή θέλει σε φυλάττει, σύνεσις θέλει σε διατηρεί·
להצילך מדרך רע מאיש מדבר תהפכות׃ | 12 |
διά να σε ελευθερόνη από της οδού της πονηράς, από ανθρώπου λαλούντος δόλια,
העזבים ארחות ישר ללכת בדרכי חשך׃ | 13 |
οίτινες εγκαταλείπουσι τας οδούς της ευθύτητος, διά να περιπατώσιν εν ταις οδοίς του σκότους·
השמחים לעשות רע יגילו בתהפכות רע׃ | 14 |
οίτινες ηδύνονται εις το να κάμνωσι κακόν, χαίρουσιν εις τας διαστροφάς της κακίας,
אשר ארחתיהם עקשים ונלוזים במעגלותם׃ | 15 |
των οποίων αι οδοί είναι σκολιαί και αι πορείαι αυτών διεστραμμέναι·
להצילך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה׃ | 16 |
διά να σε ελευθερόνη από ξένης γυναικός, από αλλοτρίας κολακευούσης με τους λόγους αυτής,
העזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה׃ | 17 |
ήτις εγκατέλιπε τον επιστήθιον της νεότητος αυτής και ελησμόνησε την διαθήκην του Θεού αυτής.
כי שחה אל מות ביתה ואל רפאים מעגלתיה׃ | 18 |
Διότι ο οίκος αυτής καταβιβάζει εις τον θάνατον, και τα βήματα αυτής εις τους νεκρούς·
כל באיה לא ישובון ולא ישיגו ארחות חיים׃ | 19 |
πάντες οι εισερχόμενοι προς αυτήν δεν επιστρέφουσιν ουδέ αναλαμβάνουσι τας οδούς της ζωής·
למען תלך בדרך טובים וארחות צדיקים תשמר׃ | 20 |
διά να περιπατής εν τη οδώ των αγαθών και να φυλάττης τας τρίβους των δικαίων.
כי ישרים ישכנו ארץ ותמימים יותרו בה׃ | 21 |
Διότι οι ευθείς θέλουσι κατοικήσει την γην, και οι τέλειοι θέλουσιν εναπολειφή εν αυτή.
ורשעים מארץ יכרתו ובוגדים יסחו ממנה׃ | 22 |
Οι δε ασεβείς θέλουσιν εκκοπή από της γης, και οι παράνομοι θέλουσιν εκριζωθή απ' αυτής.