מִשְׁלֵי 19
| טוב רש הולך בתמו מעקש שפתיו והוא כסיל׃ | 1 |
Melior est pauper qui ambulat in simplicitate sua quam dives torquens labia sua, et insipiens.
| גם בלא דעת נפש לא טוב ואץ ברגלים חוטא׃ | 2 |
Ubi non est scientia animæ, non est bonum, et qui festinus est pedibus offendet.
| אולת אדם תסלף דרכו ועל יהוה יזעף לבו׃ | 3 |
Stultitia hominis supplantat gressus ejus, et contra Deum fervet animo suo.
| הון יסיף רעים רבים ודל מרעהו יפרד׃ | 4 |
Divitiæ addunt amicos plurimos; a paupere autem et hi quos habuit separantur.
| עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים לא ימלט׃ | 5 |
Testis falsus non erit impunitus, et qui mendacia loquitur non effugiet.
| רבים יחלו פני נדיב וכל הרע לאיש מתן׃ | 6 |
Multi colunt personam potentis, et amici sunt dona tribuentis.
| כל אחי רש שנאהו אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים לא המה׃ | 7 |
Fratres hominis pauperis oderunt eum; insuper et amici procul recesserunt ab eo. Qui tantum verba sectatur nihil habebit;
| קנה לב אהב נפשו שמר תבונה למצא טוב׃ | 8 |
qui autem possessor est mentis diligit animam suam, et custos prudentiæ inveniet bona.
| עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים יאבד׃ | 9 |
Falsus testis non erit impunitus, et qui loquitur mendacia peribit.
| לא נאוה לכסיל תענוג אף כי לעבד משל בשרים׃ | 10 |
Non decent stultum deliciæ, nec servum dominari principibus.
| שכל אדם האריך אפו ותפארתו עבר על פשע׃ | 11 |
Doctrina viri per patientiam noscitur, et gloria ejus est iniqua prætergredi.
| נהם ככפיר זעף מלך וכטל על עשב רצונו׃ | 12 |
Sicut fremitus leonis, ita et regis ira, et sicut ros super herbam, ita et hilaritas ejus.
| הות לאביו בן כסיל ודלף טרד מדיני אשה׃ | 13 |
Dolor patris filius stultus, et tecta jugiter perstillantia litigiosa mulier.
| בית והון נחלת אבות ומיהוה אשה משכלת׃ | 14 |
Domus et divitiæ dantur a parentibus; a Domino autem proprie uxor prudens.
| עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב׃ | 15 |
Pigredo immittit soporem, et anima dissoluta esuriet.
| שמר מצוה שמר נפשו בוזה דרכיו יומת׃ | 16 |
Qui custodit mandatum custodit animam suam; qui autem negligit viam suam mortificabitur.
| מלוה יהוה חונן דל וגמלו ישלם לו׃ | 17 |
Fœneratur Domino qui miseretur pauperis, et vicissitudinem suam reddet ei.
| יסר בנך כי יש תקוה ואל המיתו אל תשא נפשך׃ | 18 |
Erudi filium tuum; ne desperes: ad interfectionem autem ejus ne ponas animam tuam.
| גרל חמה נשא ענש כי אם תציל ועוד תוסף׃ | 19 |
Qui impatiens est sustinebit damnum, et cum rapuerit, aliud apponet.
| שמע עצה וקבל מוסר למען תחכם באחריתך׃ | 20 |
Audi consilium, et suscipe disciplinam, ut sis sapiens in novissimis tuis.
| רבות מחשבות בלב איש ועצת יהוה היא תקום׃ | 21 |
Multæ cogitationes in corde viri; voluntas autem Domini permanebit.
| תאות אדם חסדו וטוב רש מאיש כזב׃ | 22 |
Homo indigens misericors est, et melior est pauper quam vir mendax.
| יראת יהוה לחיים ושבע ילין בל יפקד רע׃ | 23 |
Timor Domini ad vitam, et in plenitudine commorabitur absque visitatione pessima.
| טמן עצל ידו בצלחת גם אל פיהו לא ישיבנה׃ | 24 |
Abscondit piger manum suam sub ascella, nec ad os suum applicat eam.
| לץ תכה ופתי יערם והוכיח לנבון יבין דעת׃ | 25 |
Pestilente flagellato stultus sapientior erit; si autem corripueris sapientem, intelliget disciplinam.
| משדד אב יבריח אם בן מביש ומחפיר׃ | 26 |
Qui affligit patrem, et fugat matrem, ignominiosus est et infelix.
| חדל בני לשמע מוסר לשגות מאמרי דעת׃ | 27 |
Non cesses, fili, audire doctrinam, nec ignores sermones scientiæ.
| עד בליעל יליץ משפט ופי רשעים יבלע און׃ | 28 |
Testis iniquus deridet judicium, et os impiorum devorat iniquitatem.
| נכונו ללצים שפטים ומהלמות לגו כסילים׃ | 29 |
Parata sunt derisoribus judicia, et mallei percutientes stultorum corporibus.
