< מִשְׁלֵי 19 >
טוב רש הולך בתמו מעקש שפתיו והוא כסיל׃ | 1 |
Besser ein Armer, der in seiner Vollkommenheit wandelt, als wer verkehrter Lippen und dabei ein Tor ist.
גם בלא דעת נפש לא טוב ואץ ברגלים חוטא׃ | 2 |
Auch Unkenntnis der Seele ist nicht gut; und wer mit den Füßen hastig ist, tritt fehl.
אולת אדם תסלף דרכו ועל יהוה יזעף לבו׃ | 3 |
Die Narrheit des Menschen verdirbt seinen Weg, und sein Herz grollt wider Jehova.
הון יסיף רעים רבים ודל מרעהו יפרד׃ | 4 |
Reichtum verschafft viele Freunde; aber der Arme, sein Freund trennt sich von ihm.
עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים לא ימלט׃ | 5 |
Ein falscher Zeuge wird nicht für schuldlos gehalten werden; und wer Lügen ausspricht, wird nicht entrinnen.
רבים יחלו פני נדיב וכל הרע לאיש מתן׃ | 6 |
Viele schmeicheln einem Edlen, und alle sind Freunde des Mannes, der Geschenke gibt.
כל אחי רש שנאהו אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים לא המה׃ | 7 |
Alle Brüder des Armen hassen ihn; wieviel mehr entfernen sich von ihm seine Freunde! Er jagt Worten nach, die nichts sind.
קנה לב אהב נפשו שמר תבונה למצא טוב׃ | 8 |
Wer Verstand erwirbt, liebt seine Seele; wer auf Verständnis achtet, wird Glück erlangen.
עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים יאבד׃ | 9 |
Ein falscher Zeuge wird nicht für schuldlos gehalten werden, und wer Lügen ausspricht, wird umkommen.
לא נאוה לכסיל תענוג אף כי לעבד משל בשרים׃ | 10 |
Nicht geziemt einem Toren Wohlleben; wieviel weniger einem Knechte, über Fürsten zu herrschen!
שכל אדם האריך אפו ותפארתו עבר על פשע׃ | 11 |
Die Einsicht eines Menschen macht ihn langmütig, und sein Ruhm ist es, Vergehung zu übersehen.
נהם ככפיר זעף מלך וכטל על עשב רצונו׃ | 12 |
Des Königs Zorn ist wie das Knurren eines jungen Löwen, aber sein Wohlgefallen wie Tau auf das Gras.
הות לאביו בן כסיל ודלף טרד מדיני אשה׃ | 13 |
Ein törichter Sohn ist Verderben für seinen Vater; und die Zänkereien eines Weibes sind eine beständige Traufe.
בית והון נחלת אבות ומיהוה אשה משכלת׃ | 14 |
Haus und Gut sind ein Erbteil der Väter, aber eine einsichtsvolle Frau kommt von Jehova.
עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב׃ | 15 |
Faulheit versenkt in tiefen Schlaf, und eine lässige Seele wird hungern.
שמר מצוה שמר נפשו בוזה דרכיו יומת׃ | 16 |
Wer das Gebot bewahrt, bewahrt seine Seele; wer seine Wege verachtet, wird sterben.
מלוה יהוה חונן דל וגמלו ישלם לו׃ | 17 |
Wer des Armen sich erbarmt, leiht Jehova; und er wird ihm seine Wohltat vergelten.
יסר בנך כי יש תקוה ואל המיתו אל תשא נפשך׃ | 18 |
Züchtige deinen Sohn, weil noch Hoffnung da ist; aber trachte nicht danach, ihn zu töten.
גרל חמה נשא ענש כי אם תציל ועוד תוסף׃ | 19 |
Wer jähzornig ist, muß dafür büßen; denn greifst du auch ein, so machst du's nur noch schlimmer.
שמע עצה וקבל מוסר למען תחכם באחריתך׃ | 20 |
Höre auf Rat und nimm Unterweisung an, damit du weise seiest in der Zukunft.
רבות מחשבות בלב איש ועצת יהוה היא תקום׃ | 21 |
Viele Gedanken sind in dem Herzen eines Mannes; aber der Ratschluß Jehovas, er kommt zustande.
תאות אדם חסדו וטוב רש מאיש כזב׃ | 22 |
Die Willigkeit des Menschen macht seine Mildtätigkeit aus, und besser ein Armer als ein lügnerischer Mann.
יראת יהוה לחיים ושבע ילין בל יפקד רע׃ | 23 |
Die Furcht Jehovas ist zum Leben; und gesättigt verbringt man die Nacht, wird nicht heimgesucht vom Übel.
טמן עצל ידו בצלחת גם אל פיהו לא ישיבנה׃ | 24 |
Hat der Faule seine Hand in die Schüssel gesteckt, nicht einmal zu seinem Munde bringt er sie zurück.
לץ תכה ופתי יערם והוכיח לנבון יבין דעת׃ | 25 |
Schlägst du den Spötter, so wird der Einfältige klug; und weist man den Verständigen zurecht, so wird er Erkenntnis verstehen.
משדד אב יבריח אם בן מביש ומחפיר׃ | 26 |
Wer den Vater zu Grunde richtet, die Mutter verjagt, ist ein Sohn, der Schande und Schmach bringt.
חדל בני לשמע מוסר לשגות מאמרי דעת׃ | 27 |
Laß ab, mein Sohn, auf Unterweisung zu hören, die abirren macht von den Worten der Erkenntnis.
עד בליעל יליץ משפט ופי רשעים יבלע און׃ | 28 |
Ein Belialszeuge spottet des Rechts, und der Mund der Gesetzlosen verschlingt Unheil.
נכונו ללצים שפטים ומהלמות לגו כסילים׃ | 29 |
Für die Spötter sind Gerichte bereit, und Schläge für den Rücken der Toren.