< מִשְׁלֵי 19 >

טוב רש הולך בתמו מעקש שפתיו והוא כסיל׃ 1
Mieux vaut un pauvre qui marche en sa simplicité qu’un riche qui tord ses lèvres et qui est insensé.
גם בלא דעת נפש לא טוב ואץ ברגלים חוטא׃ 2
Où n’est point la science de l’âme, il n’y a pas de bien: et celui qui hâte ses pieds tombera.
אולת אדם תסלף דרכו ועל יהוה יזעף לבו׃ 3
La folie de l’homme renverse ses pas; et contre Dieu il brûle de colère en son cœur.
הון יסיף רעים רבים ודל מרעהו יפרד׃ 4
Les richesses donnent beaucoup de nouveaux amis; mais ceux mêmes qu’avait le pauvre se séparent de lui.
עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים לא ימלט׃ 5
Un témoin faux ne sera pas impuni; et celui qui dit des mensonges n’échappera pas.
רבים יחלו פני נדיב וכל הרע לאיש מתן׃ 6
Beaucoup honorent la personne d’un homme puissant, et sont amis de celui qui donne des présents.
כל אחי רש שנאהו אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים לא המה׃ 7
Les frères d’un homme pauvre le haïssent: en outre ses amis mêmes se retirent loin de lui. Celui qui court seulement après les paroles n’aura rien.
קנה לב אהב נפשו שמר תבונה למצא טוב׃ 8
Mais celui qui possède de l’intelligence aime son âme, et celui qui garde la prudence trouvera des biens.
עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים יאבד׃ 9
Un faux témoin ne sera pas impuni, et celui qui dit des mensonges périra.
לא נאוה לכסיל תענוג אף כי לעבד משל בשרים׃ 10
À l’insensé ne conviennent pas les délices, ni à l’esclave la domination sur les princes.
שכל אדם האריך אפו ותפארתו עבר על פשע׃ 11
La doctrine d’un homme se connaît à sa patience, et sa gloire est de laisser de côté les choses iniques.
נהם ככפיר זעף מלך וכטל על עשב רצונו׃ 12
Comme est le rugissement du hon, ainsi est la colère du roi; et comme la rosée qui tombe sur l’herbe, ainsi son hilarité.
הות לאביו בן כסיל ודלף טרד מדיני אשה׃ 13
La douleur d’un père est un fils insensé; et ce sont des toits continuellement dégouttants qu’une femme querelleuse.
בית והון נחלת אבות ומיהוה אשה משכלת׃ 14
La maison et les richesses sont données par les pères; mais c’est par le Seigneur proprement qu’est donnée une femme prudente.
עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב׃ 15
La paresse envoie l’assoupissement; et l’âme indolente aura faim.
שמר מצוה שמר נפשו בוזה דרכיו יומת׃ 16
Celui qui garde le commandement garde son âme; mais celui qui néglige sa voie trouvera la mort.
מלוה יהוה חונן דל וגמלו ישלם לו׃ 17
Celui-là prête à intérêt au Seigneur, qui a pitié du pauvre; et il lui rendra son bienfait.
יסר בנך כי יש תקוה ואל המיתו אל תשא נפשך׃ 18
Corrige ton fils, n’en désespère pas; mais à le tuer ne dispose pas ton âme.
גרל חמה נשא ענש כי אם תציל ועוד תוסף׃ 19
Celui qui est impatient en souffrira du dommage; et s’il prend quelque chose avec violence, il prendra encore autre chose.
שמע עצה וקבל מוסר למען תחכם באחריתך׃ 20
Ecoute le conseil et reçois la discipline, afin que tu sois sage dans tes derniers moments.
רבות מחשבות בלב איש ועצת יהוה היא תקום׃ 21
Il y a beaucoup de pensées dans le cœur de l’homme; mais la volonté du Seigneur demeurera à jamais.
תאות אדם חסדו וטוב רש מאיש כזב׃ 22
L’homme indigent est miséricordieux; et mieux vaut le pauvre que l’homme menteur.
יראת יהוה לחיים ושבע ילין בל יפקד רע׃ 23
La crainte du Seigneur conduit à la vie: elle reposera dans l’abondance sans être visitée par le mal.
טמן עצל ידו בצלחת גם אל פיהו לא ישיבנה׃ 24
Le paresseux cache sa main sous son aisselle; et il ne la porte pas à sa bouche.
לץ תכה ופתי יערם והוכיח לנבון יבין דעת׃ 25
L’homme pernicieux ayant été flagellé, l’insensé deviendra plus sage: mais, si tu reprends le sage, il comprendra la discipline.
משדד אב יבריח אם בן מביש ומחפיר׃ 26
Celui qui afflige son père et met en fuite sa mère est ignominieux et malheureux.
חדל בני לשמע מוסר לשגות מאמרי דעת׃ 27
Ne cesse pas mon fils, d’écouter la doctrine; n’ignore pas les paroles de la science.
עד בליעל יליץ משפט ופי רשעים יבלע און׃ 28
Un témoin inique se raille du jugement; et la bouche des impies dévore l’iniquité.
נכונו ללצים שפטים ומהלמות לגו כסילים׃ 29
Les jugements sont préparés pour les railleurs; et les marteaux pour frapper les corps des insensés.

< מִשְׁלֵי 19 >