< מִשְׁלֵי 19 >
טוב רש הולך בתמו מעקש שפתיו והוא כסיל׃ | 1 |
Better [is] the poor walking in his integrity, Than the perverse [in] his lips, who [is] a fool.
גם בלא דעת נפש לא טוב ואץ ברגלים חוטא׃ | 2 |
Also, without knowledge the soul [is] not good, And the hasty in feet is sinning.
אולת אדם תסלף דרכו ועל יהוה יזעף לבו׃ | 3 |
The folly of man perverteth his way, And against Jehovah is his heart wroth.
הון יסיף רעים רבים ודל מרעהו יפרד׃ | 4 |
Wealth addeth many friends, And the poor from his neighbour is separated.
עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים לא ימלט׃ | 5 |
A false witness is not acquitted, Whoso breatheth out lies is not delivered.
רבים יחלו פני נדיב וכל הרע לאיש מתן׃ | 6 |
Many entreat the face of the noble, And all have made friendship to a man of gifts.
כל אחי רש שנאהו אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים לא המה׃ | 7 |
All the brethren of the poor have hated him, Surely also his friends have been far from him, He is pursuing words — they are not!
קנה לב אהב נפשו שמר תבונה למצא טוב׃ | 8 |
Whoso is getting heart is loving his soul, He is keeping understanding to find good.
עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים יאבד׃ | 9 |
A false witness is not acquitted, And whoso breatheth out lies perisheth.
לא נאוה לכסיל תענוג אף כי לעבד משל בשרים׃ | 10 |
Luxury is not comely for a fool, Much less for a servant to rule among princes.
שכל אדם האריך אפו ותפארתו עבר על פשע׃ | 11 |
The wisdom of a man hath deferred his anger, And his glory [is] to pass over transgression.
נהם ככפיר זעף מלך וכטל על עשב רצונו׃ | 12 |
The wrath of a king [is] a growl as of a young lion, And as dew on the herb his good-will.
הות לאביו בן כסיל ודלף טרד מדיני אשה׃ | 13 |
A calamity to his father [is] a foolish son, And the contentions of a wife [are] a continual dropping.
בית והון נחלת אבות ומיהוה אשה משכלת׃ | 14 |
House and wealth [are] the inheritance of fathers, And from Jehovah [is] an understanding wife.
עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב׃ | 15 |
Sloth causeth deep sleep to fall, And an indolent soul doth hunger.
שמר מצוה שמר נפשו בוזה דרכיו יומת׃ | 16 |
Whoso is keeping the command is keeping his soul, Whoso is despising His ways dieth.
מלוה יהוה חונן דל וגמלו ישלם לו׃ | 17 |
Whoso is lending [to] Jehovah is favouring the poor, And his deed He repayeth to him.
יסר בנך כי יש תקוה ואל המיתו אל תשא נפשך׃ | 18 |
Chastise thy son, for there is hope, And to put him to death lift not up thy soul.
גרל חמה נשא ענש כי אם תציל ועוד תוסף׃ | 19 |
A man of great wrath is bearing punishment, For, if thou dost deliver, yet again thou dost add.
שמע עצה וקבל מוסר למען תחכם באחריתך׃ | 20 |
Hear counsel and receive instruction, So that thou art wise in thy latter end.
רבות מחשבות בלב איש ועצת יהוה היא תקום׃ | 21 |
Many [are] the purposes in a man's heart, And the counsel of Jehovah it standeth.
תאות אדם חסדו וטוב רש מאיש כזב׃ | 22 |
The desirableness of a man [is] his kindness, And better [is] the poor than a liar.
יראת יהוה לחיים ושבע ילין בל יפקד רע׃ | 23 |
The fear of Jehovah [is] to life, And satisfied he remaineth — he is not charged with evil.
טמן עצל ידו בצלחת גם אל פיהו לא ישיבנה׃ | 24 |
The slothful hath hidden his hand in a dish, Even unto his mouth he bringeth it not back.
לץ תכה ופתי יערם והוכיח לנבון יבין דעת׃ | 25 |
A scorner smite, and the simple acts prudently, And give reproof to the intelligent, He understandeth knowledge.
משדד אב יבריח אם בן מביש ומחפיר׃ | 26 |
Whoso is spoiling a father causeth a mother to flee, A son causing shame, and bringing confusion.
חדל בני לשמע מוסר לשגות מאמרי דעת׃ | 27 |
Cease, my son, to hear instruction — To err from sayings of knowledge.
עד בליעל יליץ משפט ופי רשעים יבלע און׃ | 28 |
A worthless witness scorneth judgment, And the mouth of the wicked swalloweth iniquity.
נכונו ללצים שפטים ומהלמות לגו כסילים׃ | 29 |
Judgments have been prepared for scorners, And stripes for the back of fools!