מִשְׁלֵי 19

1 טוב רש הולך בתמו מעקש שפתיו והוא כסיל׃

Better [is] the poor that walketh in his integrity, than [he that is] perverse in his lips, and is a fool.

2 גם בלא דעת נפש לא טוב ואץ ברגלים חוטא׃

Also, [that] the soul [be] without knowledge, [it is] not good; and he that hasteth with [his] feet sinneth.

3 אולת אדם תסלף דרכו ועל יהוה יזעף לבו׃

The foolishness of man perverteth his way: and his heart fretteth against the LORD.

4 הון יסיף רעים רבים ודל מרעהו יפרד׃

Wealth maketh many friends; but the poor is separated from his neighbor.

5 עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים לא ימלט׃

A false witness shall not be unpunished, and [he that] speaketh lies shall not escape.

6 רבים יחלו פני נדיב וכל הרע לאיש מתן׃

Many will entreat the favor of the prince: and every man [is] a friend to him that giveth gifts.

7 כל אחי רש שנאהו אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים לא המה׃

All the brethren of the poor do hate him: how much more do his friends go far from him? he pursueth [them with] words, [yet] they [are] wanting [to him].

8 קנה לב אהב נפשו שמר תבונה למצא טוב׃

He that getteth wisdom loveth his own soul: he that keepeth understanding shall find good.

9 עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים יאבד׃

A false witness shall not be unpunished, and [he that] speaketh lies shall perish.

10 לא נאוה לכסיל תענוג אף כי לעבד משל בשרים׃

Delight is not seemly for a fool; much less for a servant to have rule over princes.

11 שכל אדם האריך אפו ותפארתו עבר על פשע׃

The discretion of a man deferreth his anger; and [it is] his glory to pass over a transgression.

12 נהם ככפיר זעף מלך וכטל על עשב רצונו׃

The king's wrath [is] as the roaring of a lion; but his favor [is] as dew upon the grass.

13 הות לאביו בן כסיל ודלף טרד מדיני אשה׃

A foolish son [is] the calamity of his father: and the contentions of a wife [are] a continual dropping.

14 בית והון נחלת אבות ומיהוה אשה משכלת׃

House and riches [are] the inheritance of fathers: and a prudent wife [is] from the LORD.

15 עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב׃

Slothfulness casteth into a deep sleep; and an idle soul shall suffer hunger.

16 שמר מצוה שמר נפשו בוזה דרכיו יומת׃

He that keepeth the commandment keepeth his own soul; [but] he that despiseth his ways shall die.

17 מלוה יהוה חונן דל וגמלו ישלם לו׃

He that hath pity upon the poor, lendeth to the LORD; and that which he hath given will he pay him again.

18 יסר בנך כי יש תקוה ואל המיתו אל תשא נפשך׃

Chasten thy son while there is hope, and let not thy soul spare for his crying.

19 גרל חמה נשא ענש כי אם תציל ועוד תוסף׃

A man of great wrath shall suffer punishment: for if thou deliver [him], yet thou must do it again.

20 שמע עצה וקבל מוסר למען תחכם באחריתך׃

Hear counsel, and receive instruction, that thou mayest be wise in thy latter end.

21 רבות מחשבות בלב איש ועצת יהוה היא תקום׃

[There are] many devices in a man's heart; nevertheless the counsel of the LORD, that shall stand.

22 תאות אדם חסדו וטוב רש מאיש כזב׃

The desire of a man [is] his kindness: and a poor man [is] better than a liar.

23 יראת יהוה לחיים ושבע ילין בל יפקד רע׃

The fear of the LORD [tendeth] to life: and [he that hath it] shall abide satisfied; he shall not be visited with evil.

24 טמן עצל ידו בצלחת גם אל פיהו לא ישיבנה׃

A slothful [man] hideth his hand in [his] bosom, and will not so much as bring it to his mouth again.

25 לץ תכה ופתי יערם והוכיח לנבון יבין דעת׃

Smite a scorner and the simple will beware: and reprove one that hath understanding, [and] he will understand knowledge.

26 משדד אב יבריח אם בן מביש ומחפיר׃

He that wasteth [his] father, [and] chaseth away [his] mother, [is] a son that causeth shame, and bringeth reproach.

27 חדל בני לשמע מוסר לשגות מאמרי דעת׃

Cease, my son, to hear the instruction [that causeth] to err from the words of knowledge.

28 עד בליעל יליץ משפט ופי רשעים יבלע און׃

An ungodly witness scorneth judgment: and the mouth of the wicked devoureth iniquity.

29 נכונו ללצים שפטים ומהלמות לגו כסילים׃

Judgments are prepared for scorners, and stripes for the back of fools.