מִשְׁלֵי 19
| טוב רש הולך בתמו מעקש שפתיו והוא כסיל׃ | 1 |
Better is the poor that walketh in his integrity, than he that is perverse in his lips, and is a fool.
| גם בלא דעת נפש לא טוב ואץ ברגלים חוטא׃ | 2 |
Also, that the soul be without knowledge, it is not good; and he that hasteth with his feet sinneth.
| אולת אדם תסלף דרכו ועל יהוה יזעף לבו׃ | 3 |
The foolishness of man perverteth his way: and his heart fretteth against Yhwh.
| הון יסיף רעים רבים ודל מרעהו יפרד׃ | 4 |
Wealth maketh many friends; but the poor is separated from his neighbour.
| עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים לא ימלט׃ | 5 |
A false witness shall not be unpunished, and he that speaketh lies shall not escape.
| רבים יחלו פני נדיב וכל הרע לאיש מתן׃ | 6 |
Many will intreat the favour of the prince: and every man is a friend to him that giveth gifts.
| כל אחי רש שנאהו אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים לא המה׃ | 7 |
All the brethren of the poor do hate him: how much more do his friends go far from him? he pursueth them with words, yet they are wanting to him.
| קנה לב אהב נפשו שמר תבונה למצא טוב׃ | 8 |
He that getteth wisdom loveth his own soul: he that keepeth understanding shall find good.
| עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים יאבד׃ | 9 |
A false witness shall not be unpunished, and he that speaketh lies shall perish.
| לא נאוה לכסיל תענוג אף כי לעבד משל בשרים׃ | 10 |
Delight is not seemly for a fool; much less for a servant to have rule over princes.
| שכל אדם האריך אפו ותפארתו עבר על פשע׃ | 11 |
The discretion of a man deferreth his anger; and it is his glory to pass over a transgression.
| נהם ככפיר זעף מלך וכטל על עשב רצונו׃ | 12 |
The king’s wrath is as the roaring of a lion; but his favour is as dew upon the grass.
| הות לאביו בן כסיל ודלף טרד מדיני אשה׃ | 13 |
A foolish son is the calamity of his father: and the contentions of a wife are a continual dropping.
| בית והון נחלת אבות ומיהוה אשה משכלת׃ | 14 |
House and riches are the inheritance of fathers: and a prudent wife is from Yhwh.
| עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב׃ | 15 |
Slothfulness casteth into a deep sleep; and an idle soul shall suffer hunger.
| שמר מצוה שמר נפשו בוזה דרכיו יומת׃ | 16 |
He that keepeth the commandment keepeth his own soul; but he that despiseth his ways shall die.
| מלוה יהוה חונן דל וגמלו ישלם לו׃ | 17 |
He that hath pity upon the poor lendeth unto Yhwh; and that which he hath given will he pay him again.
| יסר בנך כי יש תקוה ואל המיתו אל תשא נפשך׃ | 18 |
Chasten thy son while there is hope, and let not thy soul spare for his crying.
| גרל חמה נשא ענש כי אם תציל ועוד תוסף׃ | 19 |
A man of great wrath shall suffer punishment: for if thou deliver him, yet thou must do it again.
| שמע עצה וקבל מוסר למען תחכם באחריתך׃ | 20 |
Hear counsel, and receive instruction, that thou mayest be wise in thy latter end.
| רבות מחשבות בלב איש ועצת יהוה היא תקום׃ | 21 |
There are many devices in a man’s heart; nevertheless the counsel of Yhwh, that shall stand.
| תאות אדם חסדו וטוב רש מאיש כזב׃ | 22 |
The desire of a man is his kindness: and a poor man is better than a liar.
| יראת יהוה לחיים ושבע ילין בל יפקד רע׃ | 23 |
The fear of Yhwh tendeth to life: and he that hath it shall abide satisfied; he shall not be visited with evil.
| טמן עצל ידו בצלחת גם אל פיהו לא ישיבנה׃ | 24 |
A slothful man hideth his hand in his bosom, and will not so much as bring it to his mouth again.
| לץ תכה ופתי יערם והוכיח לנבון יבין דעת׃ | 25 |
Smite a scorner, and the simple will beware: and reprove one that hath understanding, and he will understand knowledge.
| משדד אב יבריח אם בן מביש ומחפיר׃ | 26 |
He that wasteth his father, and chaseth away his mother, is a son that causeth shame, and bringeth reproach.
| חדל בני לשמע מוסר לשגות מאמרי דעת׃ | 27 |
Cease, my son, to hear the instruction that causeth to err from the words of knowledge.
| עד בליעל יליץ משפט ופי רשעים יבלע און׃ | 28 |
An ungodly witness scorneth judgment: and the mouth of the wicked devoureth iniquity.
| נכונו ללצים שפטים ומהלמות לגו כסילים׃ | 29 |
Judgments are prepared for scorners, and stripes for the back of fools.
