מִשְׁלֵי 19
| טוב רש הולך בתמו מעקש שפתיו והוא כסיל׃ | 1 |
Bedre Fattigmand med lydefri Færd end en, som gaar Krogveje, er han end rig.
| גם בלא דעת נפש לא טוב ואץ ברגלים חוטא׃ | 2 |
At mangle Kundskab er ikke godt, men den træder fejl, som har Hastværk.
| אולת אדם תסלף דרכו ועל יהוה יזעף לבו׃ | 3 |
Et Menneskes Daarskab øder hans Vej, men paa HERREN vredes hans Hjerte.
| הון יסיף רעים רבים ודל מרעהו יפרד׃ | 4 |
Gods skaffer mange Venner, den ringe skiller hans Ven sig fra.
| עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים לא ימלט׃ | 5 |
Det falske Vidne undgaar ej Straf; den slipper ikke, som farer med Løgn.
| רבים יחלו פני נדיב וכל הרע לאיש מתן׃ | 6 |
Mange bejler til Stormands Yndest, og alle er Venner med gavmild Mand.
| כל אחי רש שנאהו אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים לא המה׃ | 7 |
Fattigmands Frænder hader ham alle, end mere skyr hans Venner ham da. Ej frelses den, som jager efter Ord.
| קנה לב אהב נפשו שמר תבונה למצא טוב׃ | 8 |
Den, der vinder Vid, han elsker sin Sjæl, og den, der vogter paa Indsigt, faar Lykke.
| עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים יאבד׃ | 9 |
Det falske Vidne undgaar ej Straf, og den, der farer med Løgn, gaar under.
| לא נאוה לכסיל תענוג אף כי לעבד משל בשרים׃ | 10 |
Vellevned sømmer sig ikke for Taabe, end mindre for Træl at herske over Fyrster.
| שכל אדם האריך אפו ותפארתו עבר על פשע׃ | 11 |
Klogskab gør Mennesket sindigt, hans Ære er at overse Brøde.
| נהם ככפיר זעף מלך וכטל על עשב רצונו׃ | 12 |
Som Brøl af en Løve er Kongens Vrede, som Dug paa Græs er hans Gunst.
| הות לאביו בן כסיל ודלף טרד מדיני אשה׃ | 13 |
Taabelig Søn er sin Faders Ulykke, Kvindekiv er som ustandseligt Tagdryp.
| בית והון נחלת אבות ומיהוה אשה משכלת׃ | 14 |
Hus og Gods er Arv efter Fædre, en forstandig Hustru er fra HERREN.
| עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב׃ | 15 |
Dovenskab sænker i Dvale, den lade Sjæl maa sulte.
| שמר מצוה שמר נפשו בוזה דרכיו יומת׃ | 16 |
Den vogter sin Sjæl, som vogter paa Budet, men skødesløs Vandel fører til Død.
| מלוה יהוה חונן דל וגמלו ישלם לו׃ | 17 |
Er man god mod den ringe, laaner man HERREN, han gengælder en, hvad godt man har gjort.
| יסר בנך כי יש תקוה ואל המיתו אל תשא נפשך׃ | 18 |
Tugt din Søn, imens der er Haab, ellers stiler du efter at slaa ham ihjel.
| גרל חמה נשא ענש כי אם תציל ועוד תוסף׃ | 19 |
Den, som er hidsig, maa bøde, ved Skaansel gør man det værre.
| שמע עצה וקבל מוסר למען תחכם באחריתך׃ | 20 |
Hør paa Raad og tag ved Lære, saa du til sidst bliver viis.
| רבות מחשבות בלב איש ועצת יהוה היא תקום׃ | 21 |
I Mands Hjerte er mange Tanker, men HERRENS Raad er det, der staar fast.
| תאות אדם חסדו וטוב רש מאיש כזב׃ | 22 |
Vinding har man af Godhed, hellere fattig end Løgner.
| יראת יהוה לחיים ושבע ילין בל יפקד רע׃ | 23 |
HERRENS Frygt er Vej til Liv, man hviler mæt og frygter ej ondt.
| טמן עצל ידו בצלחת גם אל פיהו לא ישיבנה׃ | 24 |
Den lade rækker til Fadet, men fører ej Haanden til Munden.
| לץ תכה ופתי יערם והוכיח לנבון יבין דעת׃ | 25 |
Faar Spottere Hug, bliver tankeløs klog, ved Revselse faar den forstandige Kundskab.
| משדד אב יבריח אם בן מביש ומחפיר׃ | 26 |
Mishandle Fader og bortjage Moder gør kun en daarlig, vanartet Søn.
| חדל בני לשמע מוסר לשגות מאמרי דעת׃ | 27 |
Hør op, min Søn, med at høre paa Tugt og saa fare vild fra Kundskabsord.
| עד בליעל יליץ משפט ופי רשעים יבלע און׃ | 28 |
Niddingevidne spotter Retten, gudløses Mund er glubsk efter Uret.
| נכונו ללצים שפטים ומהלמות לגו כסילים׃ | 29 |
Slag er rede til Spottere, Hug til Taabers Ryg.
