< מִשְׁלֵי 18 >
לתאוה יבקש נפרד בכל תושיה יתגלע׃ | 1 |
Occasiones quærit qui vult recedere ab amico: omni tempore erit exprobrabilis.
לא יחפץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו׃ | 2 |
Non recipit stultus verba prudentiæ: nisi ea dixeris quæ versantur in corde eius.
בבוא רשע בא גם בוז ועם קלון חרפה׃ | 3 |
Impius, cum in profundum venerit peccatorum, contemnit: sed sequitur eum ignominia et opprobrium.
מים עמקים דברי פי איש נחל נבע מקור חכמה׃ | 4 |
Aqua profunda verba ex ore viri: et torrens redundans fons sapientiæ.
שאת פני רשע לא טוב להטות צדיק במשפט׃ | 5 |
Accipere personam impii non est bonum, ut declines a veritate iudicii.
שפתי כסיל יבאו בריב ופיו למהלמות יקרא׃ | 6 |
Labia stulti miscent se rixis: et os eius iurgia provocat.
פי כסיל מחתה לו ושפתיו מוקש נפשו׃ | 7 |
Os stulti contritio eius: et labia ipsius, ruina animæ eius.
דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי בטן׃ | 8 |
Verba bilinguis, quasi simplicia: et ipsa perveniunt usque ad interiora ventris. Pigrum deiicit timor: animæ autem effeminatorum esurient.
גם מתרפה במלאכתו אח הוא לבעל משחית׃ | 9 |
Qui mollis et dissolutus est in opere suo, frater est sua opera dissipantis.
מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב׃ | 10 |
Turris fortissima, nomen Domini: ad ipsum currit iustus, et exaltabitur.
הון עשיר קרית עזו וכחומה נשגבה במשכיתו׃ | 11 |
Substantia divitis urbs roboris eius, et quasi murus validus circumdans eum.
לפני שבר יגבה לב איש ולפני כבוד ענוה׃ | 12 |
Antequam conteratur, exaltatur cor hominis: et antequam glorificetur, humiliatur.
משיב דבר בטרם ישמע אולת היא לו וכלמה׃ | 13 |
Qui prius respondet quam audiat, stultum se esse demonstrat, et confusione dignum.
רוח איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה׃ | 14 |
Spiritus viri sustentat imbecillitatem suam: spiritum vero ad irascendum facilem quis poterit sustinere?
לב נבון יקנה דעת ואזן חכמים תבקש דעת׃ | 15 |
Cor prudens possidebit scientiam: et auris sapientium quærit doctrinam.
מתן אדם ירחיב לו ולפני גדלים ינחנו׃ | 16 |
Donum hominis dilatat viam eius, et ante principes spatium ei facit.
צדיק הראשון בריבו יבא רעהו וחקרו׃ | 17 |
Iustus, prior est accusator sui: venit amicus eius, et investigabit eum.
מדינים ישבית הגורל ובין עצומים יפריד׃ | 18 |
Contradictiones comprimit sors, et inter potentes quoque diiudicat.
אח נפשע מקרית עז ומדונים כבריח ארמון׃ | 19 |
Frater, qui adiuvatur a fratre, quasi civitas firma: et iudicia quasi vectes urbium.
מפרי פי איש תשבע בטנו תבואת שפתיו ישבע׃ | 20 |
De fructu oris viri replebitur venter eius: et genimina labiorum ipsius saturabunt eum.
מות וחיים ביד לשון ואהביה יאכל פריה׃ | 21 |
Mors, et vita in manu linguæ: qui diligunt eam, comedent fructus eius.
מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מיהוה׃ | 22 |
Qui invenit mulierem bonam, invenit bonum: et hauriet iucunditatem a Domino. Qui expellit mulierem bonam, expellit bonum: qui autem tenet adulteram, stultus est et impius.
תחנונים ידבר רש ועשיר יענה עזות׃ | 23 |
Cum obsecrationibus loquetur pauper: et dives effabitur rigide.
איש רעים להתרעע ויש אהב דבק מאח׃ | 24 |
Vir amabilis ad societatem, magis amicus erit, quam frater.