לתאוה יבקש נפרד בכל תושיה יתגלע׃ | 1 |
לְֽתַאֲוָה יְבַקֵּשׁ נִפְרָד בְּכָל־תּוּשִׁיָּה יִתְגַּלָּֽע׃ |
לא יחפץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו׃ | 2 |
לֹֽא־יַחְפֹּץ כְּסִיל בִּתְבוּנָה כִּי אִֽם־בְּהִתְגַּלּוֹת לִבּֽוֹ׃ |
בבוא רשע בא גם בוז ועם קלון חרפה׃ | 3 |
בְּֽבוֹא־רָשָׁע בָּא גַם־בּוּז וְֽעִם־קָלוֹן חֶרְפָּֽה׃ |
מים עמקים דברי פי איש נחל נבע מקור חכמה׃ | 4 |
מַיִם עֲמֻקִּים דִּבְרֵי פִי־אִישׁ נַחַל נֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָֽה׃ |
שאת פני רשע לא טוב להטות צדיק במשפט׃ | 5 |
שְׂאֵת פְּנֵי־רָשָׁע לֹא־טוֹב לְהַטּוֹת צַדִּיק בַּמִּשְׁפָּֽט׃ |
שפתי כסיל יבאו בריב ופיו למהלמות יקרא׃ | 6 |
שִׂפְתֵי כְסִיל יָבֹאֽוּ בְרִיב וּפִיו לְֽמַהֲלֻמוֹת יִקְרָֽא׃ |
פי כסיל מחתה לו ושפתיו מוקש נפשו׃ | 7 |
פִּֽי־כְסִיל מְחִתָּה־לוֹ וּשְׂפָתָיו מוֹקֵשׁ נַפְשֽׁוֹ׃ |
דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי בטן׃ | 8 |
דִּבְרֵי נִרְגָּן כְּמִֽתְלַהֲמִים וְהֵם יָרְדוּ חַדְרֵי־בָֽטֶן׃ |
גם מתרפה במלאכתו אח הוא לבעל משחית׃ | 9 |
גַּם מִתְרַפֶּה בִמְלַאכְתּוֹ אָח הוּא לְבַעַל מַשְׁחִֽית׃ |
מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב׃ | 10 |
מִגְדַּל־עֹז שֵׁם יְהוָה בּֽוֹ־יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּֽב׃ |
הון עשיר קרית עזו וכחומה נשגבה במשכיתו׃ | 11 |
הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ וּכְחוֹמָה נִשְׂגָּבָה בְּמַשְׂכִּיתֽוֹ׃ |
לפני שבר יגבה לב איש ולפני כבוד ענוה׃ | 12 |
לִפְנֵי־שֶׁבֶר יִגְבַּהּ לֵב־אִישׁ וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוֽ͏ָה׃ |
משיב דבר בטרם ישמע אולת היא לו וכלמה׃ | 13 |
מֵשִׁיב דָּבָר בְּטֶרֶם יִשְׁמָע אִוֶּלֶת הִיא־לוֹ וּכְלִמָּֽה׃ |
רוח איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה׃ | 14 |
רֽוּחַ־אִישׁ יְכַלְכֵּל מַחֲלֵהוּ וְרוּחַ נְכֵאָה מִי יִשָּׂאֶֽנָּה׃ |
לב נבון יקנה דעת ואזן חכמים תבקש דעת׃ | 15 |
לֵב נָבוֹן יִקְנֶה־דָּעַת וְאֹזֶן חֲכָמִים תְּבַקֶּשׁ־דָּֽעַת׃ |
מתן אדם ירחיב לו ולפני גדלים ינחנו׃ | 16 |
מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ וְלִפְנֵי גְדֹלִים יַנְחֶֽנּוּ׃ |
צדיק הראשון בריבו יבא רעהו וחקרו׃ | 17 |
צַדִּיק הָרִאשׁוֹן בְּרִיבוֹ יבא־וּבָֽא־רֵעֵהוּ וַחֲקָרֽוֹ׃ |
מדינים ישבית הגורל ובין עצומים יפריד׃ | 18 |
מִדְיָנִים יַשְׁבִּית הַגּוֹרָל וּבֵין עֲצוּמִים יַפְרִֽיד׃ |
אח נפשע מקרית עז ומדונים כבריח ארמון׃ | 19 |
אָח נִפְשָׁע מִקִּרְיַת־עֹז ומדונים וּמִדְיָנִים כִּבְרִיחַ אַרְמֽוֹן׃ |
מפרי פי איש תשבע בטנו תבואת שפתיו ישבע׃ | 20 |
מִפְּרִי פִי־אִישׁ תִּשְׂבַּע בִּטְנוֹ תְּבוּאַת שְׂפָתָיו יִשְׂבָּֽע׃ |
מות וחיים ביד לשון ואהביה יאכל פריה׃ | 21 |
מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד־לָשׁוֹן וְאֹהֲבֶיהָ יֹאכַל פִּרְיָֽהּ׃ |
מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מיהוה׃ | 22 |
מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב וַיָּפֶק רָצוֹן מֵיְהוָֽה׃ |
תחנונים ידבר רש ועשיר יענה עזות׃ | 23 |
תַּחֲנוּנִים יְדַבֶּר־רָשׁ וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּֽוֹת׃ |
איש רעים להתרעע ויש אהב דבק מאח׃ | 24 |
אִישׁ רֵעִים לְהִתְרֹעֵעַ וְיֵשׁ אֹהֵב דָּבֵק מֵאָֽח׃ |