לתאוה יבקש נפרד בכל תושיה יתגלע׃ | 1 |
לא יחפץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו׃ | 2 |
בבוא רשע בא גם בוז ועם קלון חרפה׃ | 3 |
מים עמקים דברי פי איש נחל נבע מקור חכמה׃ | 4 |
שאת פני רשע לא טוב להטות צדיק במשפט׃ | 5 |
שפתי כסיל יבאו בריב ופיו למהלמות יקרא׃ | 6 |
פי כסיל מחתה לו ושפתיו מוקש נפשו׃ | 7 |
דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי בטן׃ | 8 |
גם מתרפה במלאכתו אח הוא לבעל משחית׃ | 9 |
מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב׃ | 10 |
הון עשיר קרית עזו וכחומה נשגבה במשכיתו׃ | 11 |
לפני שבר יגבה לב איש ולפני כבוד ענוה׃ | 12 |
משיב דבר בטרם ישמע אולת היא לו וכלמה׃ | 13 |
רוח איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה׃ | 14 |
לב נבון יקנה דעת ואזן חכמים תבקש דעת׃ | 15 |
מתן אדם ירחיב לו ולפני גדלים ינחנו׃ | 16 |
צדיק הראשון בריבו יבא רעהו וחקרו׃ | 17 |
מדינים ישבית הגורל ובין עצומים יפריד׃ | 18 |
אח נפשע מקרית עז ומדונים כבריח ארמון׃ | 19 |
מפרי פי איש תשבע בטנו תבואת שפתיו ישבע׃ | 20 |
מות וחיים ביד לשון ואהביה יאכל פריה׃ | 21 |
מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מיהוה׃ | 22 |
תחנונים ידבר רש ועשיר יענה עזות׃ | 23 |
איש רעים להתרעע ויש אהב דבק מאח׃ | 24 |