< מִשְׁלֵי 18 >
לתאוה יבקש נפרד בכל תושיה יתגלע׃ | 1 |
Særlingen søger et påskud, med vold og magt vil han strid.
לא יחפץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו׃ | 2 |
Tåben ynder ej Indsigt, men kun, at hans Tanker kommer for Lyset.
בבוא רשע בא גם בוז ועם קלון חרפה׃ | 3 |
Hvor Gudløshed kommer, kommer og Spot, Skam og Skændsel følges.
מים עמקים דברי פי איש נחל נבע מקור חכמה׃ | 4 |
Ord i Mands Mund er dybe Vande, en rindende Bæk, en Visdomskilde.
שאת פני רשע לא טוב להטות צדיק במשפט׃ | 5 |
Det er ilde at give en skyldig Medhold, så man afviser skyldfris Sag i Retten.
שפתי כסיל יבאו בריב ופיו למהלמות יקרא׃ | 6 |
Tåbens Læber fører til Trætte, hans Mund råber højt efter Hug,
פי כסיל מחתה לו ושפתיו מוקש נפשו׃ | 7 |
Tåbens Mund er hans Våde, hans Læber en Snare for hans Liv.
דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי בטן׃ | 8 |
Bagtalerens Ord er som Lækkerbidskener, de synker dybt i Bugen.
גם מתרפה במלאכתו אח הוא לבעל משחית׃ | 9 |
Den, der er efterladen i Gerning, er også Broder til Ødeland.
מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב׃ | 10 |
HERRENs Navn er et stærkt Tårn, den retfærdige løber derhen og bjærges.
הון עשיר קרית עזו וכחומה נשגבה במשכיתו׃ | 11 |
Den riges Gods er hans faste Stad, og tykkes ham en knejsende Mur.
לפני שבר יגבה לב איש ולפני כבוד ענוה׃ | 12 |
Mands Hovmod går forud for Fald, Ydmyghed forud for Ære.
משיב דבר בטרם ישמע אולת היא לו וכלמה׃ | 13 |
Om nogen svarer, førend han hører, regnes det ham til Dårskab og Skændsel.
רוח איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה׃ | 14 |
Mands Mod udholder Sygdom, men hvo kan bære en sønderbrudt Ånd?
לב נבון יקנה דעת ואזן חכמים תבקש דעת׃ | 15 |
Den forstandiges Hjerte vinder sig Kundskab, de vises Øre attrår Kundskab.
מתן אדם ירחיב לו ולפני גדלים ינחנו׃ | 16 |
Gaver åbner et Menneske Vej og fører ham hen til de store.
צדיק הראשון בריבו יבא רעהו וחקרו׃ | 17 |
Den, der taler først i en Trætte har Ret, til den anden kommer og går ham efter.
מדינים ישבית הגורל ובין עצומים יפריד׃ | 18 |
Loddet gør Ende på Trætter og skiller de stærkeste ad.
אח נפשע מקרית עז ומדונים כבריח ארמון׃ | 19 |
Krænket Broder er som en Fæstning, Trætter som Portslå for Borg.
מפרי פי איש תשבע בטנו תבואת שפתיו ישבע׃ | 20 |
Mands Bug mættes af Mundens Frugt, han mættes af Læbernes Grøde.
מות וחיים ביד לשון ואהביה יאכל פריה׃ | 21 |
Død og Liv er i Tungens Vold, hvo der tøjler den, nyder dens Frugt.
מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מיהוה׃ | 22 |
Fandt man en Hustru, fandt man Lykken og modtog Nåde fra HERREN.
תחנונים ידבר רש ועשיר יענה עזות׃ | 23 |
Fattigmand beder og trygler, Rigmand svarer med hårde Ord.
איש רעים להתרעע ויש אהב דבק מאח׃ | 24 |
Med mange Fæller kan Mand gå til Grunde, men Ven kan overgå Broder i Troskab.