מִשְׁלֵי 17
| טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב׃ | 1 |
Melior est buccella sicca cum gaudio, quam domus plena victimis cum iurgio.
| עבד משכיל ימשל בבן מביש ובתוך אחים יחלק נחלה׃ | 2 |
Servus sapiens dominabitur filiis stultis, et inter fratres hereditatem dividet.
| מצרף לכסף וכור לזהב ובחן לבות יהוה׃ | 3 |
Sicut igne probatur argentum, et aurum camino: ita corda probat Dominus.
| מרע מקשיב על שפת און שקר מזין על לשון הות׃ | 4 |
Malus obedit linguæ iniquæ: et fallax obtemperat labiis mendacibus.
| לעג לרש חרף עשהו שמח לאיד לא ינקה׃ | 5 |
Qui despicit pauperem, exprobrat Factori eius: et qui ruina lætatur alterius, non erit impunitus.
| עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם׃ | 6 |
Corona senum filii filiorum: et gloria filiorum patres eorum.
| לא נאוה לנבל שפת יתר אף כי לנדיב שפת שקר׃ | 7 |
Non decent stultum verba composita: nec principem labium mentiens.
| אבן חן השחד בעיני בעליו אל כל אשר יפנה ישכיל׃ | 8 |
Gemma gratissima, expectatio præstolantis: quocumque se vertit, prudenter intelligit.
| מכסה פשע מבקש אהבה ושנה בדבר מפריד אלוף׃ | 9 |
Qui celat delictum, quærit amicitias: qui altero sermone repetit, separat fœderatos.
| תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה׃ | 10 |
Plus proficit correptio apud prudentem, quam centum plagæ apud stultum.
| אך מרי יבקש רע ומלאך אכזרי ישלח בו׃ | 11 |
Semper iurgia quærit malus: Angelus autem crudelis mittetur contra eum.
| פגוש דב שכול באיש ואל כסיל באולתו׃ | 12 |
Expedit magis ursæ occurrere raptis fœtibus, quam fatuo confidenti in stultitia sua.
| משיב רעה תחת טובה לא תמיש רעה מביתו׃ | 13 |
Qui reddit mala pro bonis, non recedet malum de domo eius.
| פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש׃ | 14 |
Qui dimittit aquam, caput est iurgiorum: et antequam patiatur contumeliam, iudicium deserit.
| מצדיק רשע ומרשיע צדיק תועבת יהוה גם שניהם׃ | 15 |
Qui iustificat impium, et qui condemnat iustum, abominabilis est uterque apud Deum.
| למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין׃ | 16 |
Quid prodest stulto habere divitias, cum sapientiam emere non possit? Qui altum facit domum suam, quærit ruinam: et qui evitat discere, incidet in mala.
| בכל עת אהב הרע ואח לצרה יולד׃ | 17 |
Omni tempore diligit qui amicus est: et frater in angustiis comprobatur.
| אדם חסר לב תוקע כף ערב ערבה לפני רעהו׃ | 18 |
Stultus homo plaudet manibus cum spoponderit pro amico suo.
| אהב פשע אהב מצה מגביה פתחו מבקש שבר׃ | 19 |
Qui meditatur discordias, diligit rixas: et qui exaltat ostium, quærit ruinam.
| עקש לב לא ימצא טוב ונהפך בלשונו יפול ברעה׃ | 20 |
Qui perversi cordis est, non inveniet bonum: et qui vertit linguam, incidet in malum.
| ילד כסיל לתוגה לו ולא ישמח אבי נבל׃ | 21 |
Natus est stultus in ignominiam suam: sed nec pater in fatuo lætabitur.
| לב שמח ייטב גהה ורוח נכאה תיבש גרם׃ | 22 |
Animus gaudens ætatem floridam facit: spiritus tristis exiccat ossa.
| שחד מחיק רשע יקח להטות ארחות משפט׃ | 23 |
Munera de sinu impius accipit, ut pervertat semitas iudicii.
| את פני מבין חכמה ועיני כסיל בקצה ארץ׃ | 24 |
In facie prudentis lucet sapientia: oculi stultorum in finibus terræ.
| כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו׃ | 25 |
Ira patris, filius stultus: et dolor matris quæ genuit eum.
| גם ענוש לצדיק לא טוב להכות נדיבים על ישר׃ | 26 |
Non est bonum, damnum inferre iusto: nec percutere principem, qui recta iudicat.
| חושך אמריו יודע דעת וקר רוח איש תבונה׃ | 27 |
Qui moderatur sermones suos, doctus et prudens est: et pretiosi spiritus vir eruditus.
| גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון׃ | 28 |
Stultus quoque si tacuerit, sapiens reputabitur: et si compresserit labia sua, intelligens.
