< מִשְׁלֵי 17 >
טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב׃ | 1 |
Καλήτερον ξηρόν ψωμίον και ειρήνη μετ' αυτού, παρά οίκον πλήρη θυμάτων μετά έριδος.
עבד משכיל ימשל בבן מביש ובתוך אחים יחלק נחלה׃ | 2 |
Ο φρόνιμος υπηρέτης θέλει εξουσιάζει επί υιού αισχύνης και θέλει συμμοιρασθή την κληρονομίαν μεταξύ αδελφών.
מצרף לכסף וכור לזהב ובחן לבות יהוה׃ | 3 |
Το χωνευτήριον δοκιμάζει τον άργυρον και η κάμινος τον χρυσόν, ο δε Κύριος τας καρδίας.
מרע מקשיב על שפת און שקר מזין על לשון הות׃ | 4 |
Ο κακοποιός υπακούει εις τα άνομα χείλη· ο ψεύστης δίδει ακρόασιν εις την κακήν γλώσσαν.
לעג לרש חרף עשהו שמח לאיד לא ינקה׃ | 5 |
Όστις περιγελά τον πτωχόν, ονειδίζει τον Ποιητήν αυτού· όστις χαίρει εις συμφοράς, δεν θέλει μείνει ατιμώρητος.
עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם׃ | 6 |
Τέκνα τέκνων είναι ο στέφανος των γερόντων· και η δόξα των τέκνων οι πατέρες αυτών.
לא נאוה לנבל שפת יתר אף כי לנדיב שפת שקר׃ | 7 |
Χείλη υπεροχής δεν αρμόζουσιν εις τον άφρονα· πολύ ολιγώτερον χείλη ψεύδους εις τον άρχοντα.
אבן חן השחד בעיני בעליו אל כל אשר יפנה ישכיל׃ | 8 |
Το δώρον είναι ως λίθος πολύτιμος εις τους οφθαλμούς του δωροδοκουμένου· όπου τούτο εμφανισθή, κατορθόνει.
מכסה פשע מבקש אהבה ושנה בדבר מפריד אלוף׃ | 9 |
Όστις κρύπτει παράβασιν, ζητεί φιλίαν· αλλ' όστις επαναλέγει το πράγμα, χωρίζει τους στενωτέρους φίλους.
תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה׃ | 10 |
Περισσότερον τύπτει ο έλεγχος τον φρόνιμον, παρά εκατόν μαστιγώσεις τον άφρονα.
אך מרי יבקש רע ומלאך אכזרי ישלח בו׃ | 11 |
Ο κακός ζητεί μόνον στάσεις· διά τούτο άγγελος σκληρός θέλει πεμφθή κατ' αυτού.
פגוש דב שכול באיש ואל כסיל באולתו׃ | 12 |
Ας απαντήση τον άνθρωπον άρκτος στερηθείσα των τέκνων αυτής και ουχί άφρων εν τη μωρία αυτού.
משיב רעה תחת טובה לא תמיש רעה מביתו׃ | 13 |
Όστις αποδίδει κακόν αντί καλού, κακόν δεν θέλει αναχωρήσει από του οίκου αυτού.
פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש׃ | 14 |
Όστις αρχίζει φιλονεικίαν, είναι ως ο εκφράττων ύδατα· όθεν παύσον από της φιλονεικίας πριν εξαφθή.
מצדיק רשע ומרשיע צדיק תועבת יהוה גם שניהם׃ | 15 |
Ο δικαιόνων τον ασεβή και ο καταδικάζων τον δίκαιον, αμφότεροι είναι βδέλυγμα εις τον Κύριον.
למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין׃ | 16 |
Τι χρησιμεύουσι τα χρήματα εις την χείρα του άφρονος, διά να αγοράση σοφίαν, αφού δεν έχει γνώσιν;
בכל עת אהב הרע ואח לצרה יולד׃ | 17 |
Εν παντί καιρώ αγαπά ο φίλος, και ο αδελφός γεννάται διά καιρόν ανάγκης.
אדם חסר לב תוקע כף ערב ערבה לפני רעהו׃ | 18 |
Άνθρωπος ενδεής φρενών δίδει χείρα και εγγυάται διά τον φίλον αυτού.
אהב פשע אהב מצה מגביה פתחו מבקש שבר׃ | 19 |
Ο αγαπών έριδας αγαπά αμαρτήματα· ο υπερυψόνων την πύλην αυτού ζητεί όλεθρον.
עקש לב לא ימצא טוב ונהפך בלשונו יפול ברעה׃ | 20 |
Ο σκολιός την καρδίαν δεν ευρίσκει καλόν· και ο διεστραμμένος την γλώσσαν αυτού πίπτει εις συμφοράν.
ילד כסיל לתוגה לו ולא ישמח אבי נבל׃ | 21 |
Όστις γεννά άφρονα, γεννά αυτόν διά λύπην αυτού· και ο πατήρ του ανοήτου δεν απολαμβάνει χαράν.
לב שמח ייטב גהה ורוח נכאה תיבש גרם׃ | 22 |
Η ευφραινομένη καρδία δίδει ευεξίαν ως ιατρικόν· το δε κατατεθλιμμένον πνεύμα ξηραίνει τα οστά.
שחד מחיק רשע יקח להטות ארחות משפט׃ | 23 |
Ο ασεβής δέχεται δώρον από του κόλπου, διά να διαστρέψη τας οδούς της κρίσεως.
את פני מבין חכמה ועיני כסיל בקצה ארץ׃ | 24 |
Επί του προσώπου του συνετού είναι σοφία· αλλ' οι οφθαλμοί του άφρονος βλέπουσιν εις τα άκρα της γης.
כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו׃ | 25 |
Ο άφρων υιός είναι βαρυθυμία εις τον πατέρα αυτού και πικρία εις την γεννήσασαν αυτόν.
גם ענוש לצדיק לא טוב להכות נדיבים על ישר׃ | 26 |
Δεν είναι ποτέ καλόν να επιβάλληται ποινή εις τον δίκαιον, να επιβουλεύηταί τις τους άρχοντας διά την ευθύτητα αυτών.
חושך אמריו יודע דעת וקר רוח איש תבונה׃ | 27 |
Ο κρατών τους λόγους αυτού είναι γνωστικός· ο μακρόθυμος άνθρωπος είναι φρόνιμος.
גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון׃ | 28 |
Και αυτός ο άφρων, όταν σιωπά λογίζεται σοφός· και ο κλείων τα χείλη αυτού, συνετός.