< מִשְׁלֵי 17 >
טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב׃ | 1 |
Better is a dry morsel, and quietness with it, than an house full of sacrifices with strife.
עבד משכיל ימשל בבן מביש ובתוך אחים יחלק נחלה׃ | 2 |
A wise servant shall have rule over a son that causeth shame, and shall have part of the inheritance among the brethren.
מצרף לכסף וכור לזהב ובחן לבות יהוה׃ | 3 |
The refining pot is for silver, and the furnace for gold: but the LORD trieth the hearts.
מרע מקשיב על שפת און שקר מזין על לשון הות׃ | 4 |
A wicked doer giveth heed to false lips; and a liar giveth ear to a mischievous tongue.
לעג לרש חרף עשהו שמח לאיד לא ינקה׃ | 5 |
He that mocketh the poor reproacheth his Maker: and he that is glad at calamities shall not be unpunished.
עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם׃ | 6 |
Children’s children are the crown of old men; and the glory of children is their fathers.
לא נאוה לנבל שפת יתר אף כי לנדיב שפת שקר׃ | 7 |
Excellent speech becometh not a fool: much less do lying lips a prince.
אבן חן השחד בעיני בעליו אל כל אשר יפנה ישכיל׃ | 8 |
A bribe is as a precious stone in the eyes of him that hath it: wherever it turneth, it prospereth.
מכסה פשע מבקש אהבה ושנה בדבר מפריד אלוף׃ | 9 |
He that covereth a transgression seeketh love; but he that repeateth a matter separateth very friends.
תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה׃ | 10 |
A reproof entereth more into a wise man than an hundred stripes into a fool.
אך מרי יבקש רע ומלאך אכזרי ישלח בו׃ | 11 |
An evil man seeketh only rebellion: therefore a cruel messenger shall be sent against him.
פגוש דב שכול באיש ואל כסיל באולתו׃ | 12 |
Let a bear robbed of her whelps meet a man, rather than a fool in his folly.
משיב רעה תחת טובה לא תמיש רעה מביתו׃ | 13 |
Whoever rewardeth evil for good, evil shall not depart from his house.
פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש׃ | 14 |
The beginning of strife is as when one letteth out water: therefore withdraw from contention, before it be meddled with.
מצדיק רשע ומרשיע צדיק תועבת יהוה גם שניהם׃ | 15 |
He that justifieth the wicked, and he that condemneth the just, even they both are abomination to the LORD.
למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין׃ | 16 |
Why is there a price in the hand of a fool to get wisdom, seeing he hath no heart to it?
בכל עת אהב הרע ואח לצרה יולד׃ | 17 |
A friend loveth at all times, and a brother is born for adversity.
אדם חסר לב תוקע כף ערב ערבה לפני רעהו׃ | 18 |
A man void of understanding striketh hands, and becometh surety in the presence of his friend.
אהב פשע אהב מצה מגביה פתחו מבקש שבר׃ | 19 |
He loveth transgression that loveth strife: and he that exalteth his gate seeketh destruction.
עקש לב לא ימצא טוב ונהפך בלשונו יפול ברעה׃ | 20 |
He that hath a perverse heart findeth no good: and he that hath a perverse tongue falleth into mischief.
ילד כסיל לתוגה לו ולא ישמח אבי נבל׃ | 21 |
He that begetteth a fool doeth it to his sorrow: and the father of a fool hath no joy.
לב שמח ייטב גהה ורוח נכאה תיבש גרם׃ | 22 |
A merry heart doeth good like a medicine: but a broken spirit drieth the bones.
שחד מחיק רשע יקח להטות ארחות משפט׃ | 23 |
A wicked man taketh a bribe out of the bosom to pervert the ways of judgment.
את פני מבין חכמה ועיני כסיל בקצה ארץ׃ | 24 |
Wisdom is before him that hath understanding; but the eyes of a fool are in the ends of the earth.
כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו׃ | 25 |
A foolish son is a grief to his father, and bitterness to her that bore him.
גם ענוש לצדיק לא טוב להכות נדיבים על ישר׃ | 26 |
Also to punish the just is not good, nor to strike princes for equity.
חושך אמריו יודע דעת וקר רוח איש תבונה׃ | 27 |
He that hath knowledge spareth his words: and a man of understanding is of an excellent spirit.
גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון׃ | 28 |
Even a fool, when he holdeth his peace, is counted wise: and he that shutteth his lips is esteemed a man of understanding.