< מִשְׁלֵי 17 >
טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב׃ | 1 |
Better a dry morsel, and peace therewith, than a house full of contentious sacrifices.
עבד משכיל ימשל בבן מביש ובתוך אחים יחלק נחלה׃ | 2 |
A prudent servant, shall rule over a son who causeth shame, and, in the midst of brothers, shall he share the inheritance.
מצרף לכסף וכור לזהב ובחן לבות יהוה׃ | 3 |
Fining-pot for silver, crucible for gold, but, he that trieth hearts, is Yahweh.
מרע מקשיב על שפת און שקר מזין על לשון הות׃ | 4 |
Discord, giveth heed to the aggrieving lip, —Falsehood, giveth ear to the destroying tongue.
לעג לרש חרף עשהו שמח לאיד לא ינקה׃ | 5 |
He that mocketh the poor, hath reproached his Maker, He that maketh merry at distress, shall not be held innocent.
עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם׃ | 6 |
The crown of old men, consists of children’s children, and the adornment of children, is their fathers.
לא נאוה לנבל שפת יתר אף כי לנדיב שפת שקר׃ | 7 |
Unseemly in an unworthy man, is the lip of excellence, much more, in one of noble mind, the lip of falsehood.
אבן חן השחד בעיני בעליו אל כל אשר יפנה ישכיל׃ | 8 |
A gift, in the eyes of its owner, is, a stone of beauty, whithersoever it turneth, it bringeth prosperity.
מכסה פשע מבקש אהבה ושנה בדבר מפריד אלוף׃ | 9 |
He that hideth a transgression, seeketh love, but, he that repeateth a matter, separateth intimate friends.
תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה׃ | 10 |
A reproof sinketh more deeply into an intelligent man than a hundred stripes, into a dullard!
אך מרי יבקש רע ומלאך אכזרי ישלח בו׃ | 11 |
Nothing less than rebellion, doth a wicked man seek, and, a relentless messenger, shall be sent out against him.
פגוש דב שכול באיש ואל כסיל באולתו׃ | 12 |
Let a bereaved bear encounter man, rather than a dullard, with his folly!
משיב רעה תחת טובה לא תמיש רעה מביתו׃ | 13 |
He that returneth evil for good, evil shall not depart from his house.
פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש׃ | 14 |
A letting forth of water, is the beginning of strife, therefore, before it breaketh out, abandon, contention.
מצדיק רשע ומרשיע צדיק תועבת יהוה גם שניהם׃ | 15 |
He that justifieth the lawless, and he that condemneth the righteous, an abomination to Yahweh, are they, both.
למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין׃ | 16 |
Wherefore is there a price in the hand of a dullard? that he who is without sense, may acquire wisdom.
בכל עת אהב הרע ואח לצרה יולד׃ | 17 |
At all times, doth a friend love, and, a brother for distress, must be born.
אדם חסר לב תוקע כף ערב ערבה לפני רעהו׃ | 18 |
A man lacking sense, is one who striketh hands, giving security, before his neighbour.
אהב פשע אהב מצה מגביה פתחו מבקש שבר׃ | 19 |
A lover of transgression, is one who loveth strife, he that heighteneth his door, seeketh grievous harm.
עקש לב לא ימצא טוב ונהפך בלשונו יפול ברעה׃ | 20 |
The crooked in heart, shall not find good, and, he that is perverse with his tongue, shall fall into wickedness.
ילד כסיל לתוגה לו ולא ישמח אבי נבל׃ | 21 |
He that begetteth a dullard, it is to his own grief, neither can the father of the base, rejoice.
לב שמח ייטב גהה ורוח נכאה תיבש גרם׃ | 22 |
A joyful heart, worketh an excellent cure, —but, a stricken spirit, drieth up the bone.
שחד מחיק רשע יקח להטות ארחות משפט׃ | 23 |
A bribe out of his bosom, doth a lawless man take, to pervert the ways of justice.
את פני מבין חכמה ועיני כסיל בקצה ארץ׃ | 24 |
Before the face of the discerning, is wisdom, but, the eyes of a dullard, are in the ends of the earth.
כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו׃ | 25 |
A vexation to his father, is the son that is a dullard, and a bitterness, to her that bare him.
גם ענוש לצדיק לא טוב להכות נדיבים על ישר׃ | 26 |
Surely, to chastise the righteous, is not good, to smite the noble-minded for equity.
חושך אמריו יודע דעת וקר רוח איש תבונה׃ | 27 |
Sparing of his words, is one who valueth knowledge, and, of a thoughtful spirit, is a man of intelligence.
גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון׃ | 28 |
Even a fool, holding his peace, is accounted, wise, —He that closeth his lips, [is thought] to have understanding.