מִשְׁלֵי 17
| טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב׃ | 1 |
Better is a dry morsel and quietness therewith, than an house full of feasting with strife.
| עבד משכיל ימשל בבן מביש ובתוך אחים יחלק נחלה׃ | 2 |
A servant that dealeth wisely shall have rule over a son that causeth shame, and shall have part in the inheritance among the brethren.
| מצרף לכסף וכור לזהב ובחן לבות יהוה׃ | 3 |
The fining pot is for silver, and the furnace for gold: but the LORD trieth the hearts.
| מרע מקשיב על שפת און שקר מזין על לשון הות׃ | 4 |
An evil-doer giveth heed to wicked lips; [and] a liar giveth ear to a mischievous tongue.
| לעג לרש חרף עשהו שמח לאיד לא ינקה׃ | 5 |
Whoso mocketh the poor reproacheth his Maker: [and] he that is glad at calamity shall not be unpunished.
| עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם׃ | 6 |
Children’s children are the crown of old men; and the glory of children are their fathers.
| לא נאוה לנבל שפת יתר אף כי לנדיב שפת שקר׃ | 7 |
Excellent speech becometh not a fool: much less do lying lips a prince.
| אבן חן השחד בעיני בעליו אל כל אשר יפנה ישכיל׃ | 8 |
A gift is [as] a precious stone in the eyes of him that hath it: whithersoever it turneth, it prospereth.
| מכסה פשע מבקש אהבה ושנה בדבר מפריד אלוף׃ | 9 |
He that covereth a transgression seeketh love: but he that harpeth on a matter separateth chief friends.
| תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה׃ | 10 |
A rebuke entereth deeper into one that hath understanding than an hundred stripes into a fool.
| אך מרי יבקש רע ומלאך אכזרי ישלח בו׃ | 11 |
An evil man seeketh only rebellion; therefore a cruel messenger shall be sent against him.
| פגוש דב שכול באיש ואל כסיל באולתו׃ | 12 |
Let a bear robbed of her whelps meet a man, rather than a fool in his folly.
| משיב רעה תחת טובה לא תמיש רעה מביתו׃ | 13 |
Whoso rewardeth evil for good, evil shall not depart from his house.
| פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש׃ | 14 |
The beginning of strife is [as] when one letteth out water: therefore leave off contention, before there be quarrelling.
| מצדיק רשע ומרשיע צדיק תועבת יהוה גם שניהם׃ | 15 |
He that justifieth the wicked, and he that condemneth the righteous, both of them alike are an abomination to the LORD.
| למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין׃ | 16 |
Wherefore is there a price in the hand of a fool to buy wisdom, seeing he hath no understanding?
| בכל עת אהב הרע ואח לצרה יולד׃ | 17 |
A friend loveth at all times, and a brother is born for adversity.
| אדם חסר לב תוקע כף ערב ערבה לפני רעהו׃ | 18 |
A man void of understanding striketh hands, and becometh surety in the presence of his neighbour.
| אהב פשע אהב מצה מגביה פתחו מבקש שבר׃ | 19 |
He loveth transgression that loveth strife: he that raiseth high his gate seeketh destruction.
| עקש לב לא ימצא טוב ונהפך בלשונו יפול ברעה׃ | 20 |
He that hath a froward heart findeth no good: and he that hath a perverse tongue falleth into mischief.
| ילד כסיל לתוגה לו ולא ישמח אבי נבל׃ | 21 |
He that begetteth a fool [doeth it] to his sorrow: and the father of a fool hath no joy.
| לב שמח ייטב גהה ורוח נכאה תיבש גרם׃ | 22 |
A merry heart is a good medicine: but a broken spirit drieth up the bones.
| שחד מחיק רשע יקח להטות ארחות משפט׃ | 23 |
A wicked man taketh a gift out of the bosom, to pervert the ways of judgment.
| את פני מבין חכמה ועיני כסיל בקצה ארץ׃ | 24 |
Wisdom is before the face of him that hath understanding: but the eyes of a fool are in the ends of the earth.
| כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו׃ | 25 |
A foolish son is a grief to his father, and bitterness to her that bare him.
| גם ענוש לצדיק לא טוב להכות נדיבים על ישר׃ | 26 |
Also to punish the righteous is not good, [nor] to smite the noble for [their] uprightness.
| חושך אמריו יודע דעת וקר רוח איש תבונה׃ | 27 |
He that spareth his words hath knowledge: and he that is of a cool spirit is a man of understanding.
| גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון׃ | 28 |
Even a fool, when he holdeth his peace, is counted wise: when he shutteth his lips, he is [esteemed as] prudent.
