< מִשְׁלֵי 17 >
טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב׃ | 1 |
Better is a dry morsell, if peace be with it, then an house full of sacrifices with strife.
עבד משכיל ימשל בבן מביש ובתוך אחים יחלק נחלה׃ | 2 |
A discrete seruant shall haue rule ouer a lewde sonne, and hee shall deuide the heritage among the brethren.
מצרף לכסף וכור לזהב ובחן לבות יהוה׃ | 3 |
As is the fining pot for siluer, and the fornace for golde, so the Lord trieth the heartes.
מרע מקשיב על שפת און שקר מזין על לשון הות׃ | 4 |
The wicked giueth heed to false lippes, and a lyer hearkeneth to the naughtie tongue.
לעג לרש חרף עשהו שמח לאיד לא ינקה׃ | 5 |
Hee that mocketh the poore, reprocheth him, that made him: and he that reioyceth at destruction, shall not be vnpunished.
עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם׃ | 6 |
Childres children are the crowne of the elders: and the glory of ye children are their fathers.
לא נאוה לנבל שפת יתר אף כי לנדיב שפת שקר׃ | 7 |
Hie talke becommeth not a foole, much lesse a lying talke a prince.
אבן חן השחד בעיני בעליו אל כל אשר יפנה ישכיל׃ | 8 |
A rewarde is as a stone pleasant in the eyes of them that haue it: it prospereth, whithersoeuer it turneth.
מכסה פשע מבקש אהבה ושנה בדבר מפריד אלוף׃ | 9 |
Hee that couereth a transgression, seeketh loue: but hee that repeateth a matter, separateth the prince.
תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה׃ | 10 |
A reproofe entereth more into him that hath vnderstanding, then an hundreth stripes into a foole.
אך מרי יבקש רע ומלאך אכזרי ישלח בו׃ | 11 |
A sedicious person seeketh onely euill, and a cruel messenger shall be sent against him.
פגוש דב שכול באיש ואל כסיל באולתו׃ | 12 |
It is better for a man to meete a beare robbed of her whelpes, then a foole in his follie.
משיב רעה תחת טובה לא תמיש רעה מביתו׃ | 13 |
He that rewardeth euil for good, euil shall not depart from his house.
פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש׃ | 14 |
The beginning of strife is as one that openeth the waters: therefore or the contention be medled with, leaue off.
מצדיק רשע ומרשיע צדיק תועבת יהוה גם שניהם׃ | 15 |
He that iustifieth the wicked, and he that condemneth the iust, euen they both are abomination to the Lord.
למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין׃ | 16 |
Wherefore is there a price in the hand of the foole to get wisdome, and he hath none heart?
בכל עת אהב הרע ואח לצרה יולד׃ | 17 |
A friende loueth at all times: and a brother is borne for aduersitie.
אדם חסר לב תוקע כף ערב ערבה לפני רעהו׃ | 18 |
A man destitute of vnderstanding, toucheth the hande, and becommeth suretie for his neighbour.
אהב פשע אהב מצה מגביה פתחו מבקש שבר׃ | 19 |
He loueth transgression, that loueth strife: and he that exalteth his gate, seeketh destruction.
עקש לב לא ימצא טוב ונהפך בלשונו יפול ברעה׃ | 20 |
The froward heart findeth no good: and he that hath a naughtie tongue, shall fall into euill.
ילד כסיל לתוגה לו ולא ישמח אבי נבל׃ | 21 |
He that begetteth a foole, getteth himselfe sorow, and the father of a foole can haue no ioy.
לב שמח ייטב גהה ורוח נכאה תיבש גרם׃ | 22 |
A ioyfull heart causeth good health: but a sorowfull minde dryeth the bones.
שחד מחיק רשע יקח להטות ארחות משפט׃ | 23 |
A wicked man taketh a gift out of the bosome to wrest the wayes of iudgement.
את פני מבין חכמה ועיני כסיל בקצה ארץ׃ | 24 |
Wisdome is in the face of him that hath vnderstanding: but the eyes of a foole are in the corners of the world.
כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו׃ | 25 |
A foolish sonne is a griefe vnto his father, and a heauines to her that bare him.
גם ענוש לצדיק לא טוב להכות נדיבים על ישר׃ | 26 |
Surely it is not good to condemne the iust, nor that ye princes should smite such for equitie.
חושך אמריו יודע דעת וקר רוח איש תבונה׃ | 27 |
Hee that hath knowledge, spareth his wordes, and a man of vnderstanding is of an excellent spirit.
גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון׃ | 28 |
Euen a foole (when he holdeth his peace) is counted wise, and hee that stoppeth his lips, prudent.