מִשְׁלֵי 17
| טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב׃ | 1 |
Bedre en tør Bid Brød med fred end Huset fuldt af Sul med Trætte.
| עבד משכיל ימשל בבן מביש ובתוך אחים יחלק נחלה׃ | 2 |
Klog Træl bliver Herre over dårlig Søn og får lod og del mellem brødre.
| מצרף לכסף וכור לזהב ובחן לבות יהוה׃ | 3 |
Digel til Sølv og Ovn til Guld, men den, der prøver Hjerter, er HERREN.
| מרע מקשיב על שפת און שקר מזין על לשון הות׃ | 4 |
Den onde hører på onde Læber, Løgneren lytter til giftige Tunger.
| לעג לרש חרף עשהו שמח לאיד לא ינקה׃ | 5 |
Hvo Fattigmand spotter, håner hans Skaber, den skadefro slipper ikke for Straf.
| עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם׃ | 6 |
De gamles Krone er Børnebørn, Sønners Stolthed er Fædre.
| לא נאוה לנבל שפת יתר אף כי לנדיב שפת שקר׃ | 7 |
Ypperlig Tale er ej for en Dåre, end mindre da Løgnfor den, som er ædel.
| אבן חן השחד בעיני בעליו אל כל אשר יפנה ישכיל׃ | 8 |
Som en Troldsten er Gave i Giverens Øjne; hvorhen den end vender sig, gør den sin Virkning.
| מכסה פשע מבקש אהבה ושנה בדבר מפריד אלוף׃ | 9 |
Den, der dølger en Synd, søger Venskab, men den, der ripper op i en Sag, skiller Venner.
| תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה׃ | 10 |
Bedre virker Skænd på forstandig end hundrede Slag på en Tåbe.
| אך מרי יבקש רע ומלאך אכזרי ישלח בו׃ | 11 |
Den onde har kun Genstridigbed for, men et skånselsløst Bud er udsendt imod ham.
| פגוש דב שכול באיש ואל כסיל באולתו׃ | 12 |
Man kan møde en Bjørn, hvis Unger er taget, men ikke en Tåbe udi hans Dårskab.
| משיב רעה תחת טובה לא תמיש רעה מביתו׃ | 13 |
Den, der gengælder godt med ondt, fra hans Hus skal Vanheld ej vige.
| פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש׃ | 14 |
At yppe Strid er at åbne for Vand, hold derfor inde, før Strid bryder løs.
| מצדיק רשע ומרשיע צדיק תועבת יהוה גם שניהם׃ | 15 |
At frikende skyldig og dømme uskyldig, begge Dele er HERREN en Gru.
| למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין׃ | 16 |
Hvad hjælper Penge i Tåbens Hånd til at købe ham Visdom, når Viddet mangler?
| בכל עת אהב הרע ואח לצרה יולד׃ | 17 |
Ven viser Kærlighed når som helst, Broder fødes til Hjælp i Nød.
| אדם חסר לב תוקע כף ערב ערבה לפני רעהו׃ | 18 |
Mand uden Vid giver Håndslag og går i Borgen for Næsten.
| אהב פשע אהב מצה מגביה פתחו מבקש שבר׃ | 19 |
Ven af Kiv er Ven af Synd; at højne sin Dør er at attrå Fald.
| עקש לב לא ימצא טוב ונהפך בלשונו יפול ברעה׃ | 20 |
Ej finder man Lykke, når Hjertet er vrangt, man falder i Våde, når Tungen er falsk.
| ילד כסיל לתוגה לו ולא ישמח אבי נבל׃ | 21 |
Den, der avler en Tåbe, får Sorg, Dårens Fader er ikke glad.
| לב שמח ייטב גהה ורוח נכאה תיבש גרם׃ | 22 |
Glad Hjerte er godt for Legemet, nedslået Sind suger Marv af Benene.
| שחד מחיק רשע יקח להטות ארחות משפט׃ | 23 |
Den gudløse tager Gave i Løn for at bøje Rettens Gænge.
| את פני מבין חכמה ועיני כסיל בקצה ארץ׃ | 24 |
Visdom står den forstandige for Øje, Tåbens Blik er ved Jordens Ende.
| כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו׃ | 25 |
Tåbelig Søn er sin Faders Sorg, Kvide for hende, som fødte ham.
| גם ענוש לצדיק לא טוב להכות נדיבים על ישר׃ | 26 |
At straffe den, der har Ret, er ilde, værre endnu at slå de ædle.
| חושך אמריו יודע דעת וקר רוח איש תבונה׃ | 27 |
Den, som har Kundskab tøjler sin Tale, Mand med Forstand er koldblodig.
| גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון׃ | 28 |
Selv Dåren, der tier, gælder for viis, forstandig er den, der lukker sine Læber.
