< מִשְׁלֵי 16 >
לאדם מערכי לב ומיהוה מענה לשון׃ | 1 |
Hominis est animam præparare: et Domini gubernare linguam.
כל דרכי איש זך בעיניו ותכן רוחות יהוה׃ | 2 |
Omnes viæ hominis patent oculis eius: spirituum ponderator est Dominus.
גל אל יהוה מעשיך ויכנו מחשבתיך׃ | 3 |
Revela Domino opera tua, et dirigentur cogitationes tuæ.
כל פעל יהוה למענהו וגם רשע ליום רעה׃ | 4 |
Universa propter semetipsum operatus est Dominus: impium quoque ad diem malum.
תועבת יהוה כל גבה לב יד ליד לא ינקה׃ | 5 |
Abominatio Domini est omnis arrogans: etiam si manus ad manum fuerit, non est innocens. Initium viæ bonæ, facere iustitiam: accepta est autem apud Deum magis, quam immolare hostias.
בחסד ואמת יכפר עון וביראת יהוה סור מרע׃ | 6 |
Misericordia et veritate redimitur iniquitas: et in timore Domini declinatur a malo.
ברצות יהוה דרכי איש גם אויביו ישלם אתו׃ | 7 |
Cum placuerint Domino viæ hominis, inimicos quoque eius convertet ad pacem.
טוב מעט בצדקה מרב תבואות בלא משפט׃ | 8 |
Melius est parum cum iustitia, quam multi fructus cum iniquitate.
לב אדם יחשב דרכו ויהוה יכין צעדו׃ | 9 |
Cor hominis disponit viam suam: sed Domini est dirigere gressus eius.
קסם על שפתי מלך במשפט לא ימעל פיו׃ | 10 |
Divinatio in labiis regis, in iudicio non errabit os eius.
פלס ומאזני משפט ליהוה מעשהו כל אבני כיס׃ | 11 |
Pondus et statera iudicia Domini sunt: et opera eius omnes lapides sacculi.
תועבת מלכים עשות רשע כי בצדקה יכון כסא׃ | 12 |
Abominabiles regi qui agunt impie: quoniam iustitia firmatur solium.
רצון מלכים שפתי צדק ודבר ישרים יאהב׃ | 13 |
Voluntas regum labia iusta: qui recta loquitur, diligetur:
חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה׃ | 14 |
Indignatio regis, nuncii mortis: et vir sapiens placabit eam.
באור פני מלך חיים ורצונו כעב מלקוש׃ | 15 |
In hilaritate vultus regis, vita: et clementia eius quasi imber serotinus.
קנה חכמה מה טוב מחרוץ וקנות בינה נבחר מכסף׃ | 16 |
Posside sapientiam, quia auro melior est: et acquire prudentiam, quia pretiosior est argento.
מסלת ישרים סור מרע שמר נפשו נצר דרכו׃ | 17 |
Semita iustorum declinat mala: custos animæ suæ servat viam suam.
לפני שבר גאון ולפני כשלון גבה רוח׃ | 18 |
Contritionem præcedit superbia: et ante ruinam exaltatur spiritus.
טוב שפל רוח את עניים מחלק שלל את גאים׃ | 19 |
Melius est humiliari cum mitibus, quam dividere spolia cum superbis.
משכיל על דבר ימצא טוב ובוטח ביהוה אשריו׃ | 20 |
Eruditus in verbo reperiet bona: et qui sperat in Domino, beatus est.
לחכם לב יקרא נבון ומתק שפתים יסיף לקח׃ | 21 |
Qui sapiens est corde, appellabitur prudens: et qui dulcis eloquio, maiora percipiet.
מקור חיים שכל בעליו ומוסר אולים אולת׃ | 22 |
Fons vitæ eruditio possidentis: doctrina stultorum fatuitas.
לב חכם ישכיל פיהו ועל שפתיו יסיף לקח׃ | 23 |
Cor sapientis erudiet os eius: et labiis eius addet gratiam.
צוף דבש אמרי נעם מתוק לנפש ומרפא לעצם׃ | 24 |
Favus mellis, composita verba: dulcedo animæ, sanitas ossium.
יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות׃ | 25 |
Est via quæ videtur homini recta: et novissima eius ducunt ad mortem.
נפש עמל עמלה לו כי אכף עליו פיהו׃ | 26 |
Anima laborantis laborat sibi, quia compulit eum os suum:
איש בליעל כרה רעה ועל שפתיו כאש צרבת׃ | 27 |
Vir impius fodit malum, et in labiis eius ignis ardescit.
איש תהפכות ישלח מדון ונרגן מפריד אלוף׃ | 28 |
Homo perversus suscitat lites: et verbosus separat principes.
איש חמס יפתה רעהו והוליכו בדרך לא טוב׃ | 29 |
Vir iniquus lactat amicum suum: et ducit eum per viam non bonam.
עצה עיניו לחשב תהפכות קרץ שפתיו כלה רעה׃ | 30 |
Qui attonitis oculis cogitat prava, mordens labia sua, perficit malum.
עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא׃ | 31 |
Corona dignitatis senectus, quæ in viis iustitiæ reperietur.
טוב ארך אפים מגבור ומשל ברוחו מלכד עיר׃ | 32 |
Melior est patiens viro forti: et qui dominatur animo suo, expugnatore urbium.
בחיק יוטל את הגורל ומיהוה כל משפטו׃ | 33 |
Sortes mittuntur in sinum, sed a Domino temperantur.